חוק זכויות החולה

זכויותיו של אדם המקבל טיפול רפואי, מוגדרות בחוק זכויות החולה שנחקק בשנת 1996. חוק זכויות החולה נחקק במטרה לקבע את זכויות האדם המבקש לקבל טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי, ולהגן על כבודו ועל פרטיותו. החוק קובע זכויות שונות בניהן: הזכות לטיפול רפואי, הזכות לזיהוי המטפל, הזכות לקבלת טיפול רפואי במצב חירום ללא התניה, הזכות לקבלת טיפול רפואי ללא הפלייה מטעמי דת, גזע ולאום, וזכויות רבות נוספות. במאמר זה נסקור כמה מהן.

הזכות לטיפול רפואי – על פי החוק, כל אדם הנזקק לטיפול רפואי זכאי לקבל אותו בכפוף להסדרים הקבועים בחוק הבריאות הממלכתי וההסדרים הקיימים במערכת הבריאות בישראל.

הזכות לזיהוי המטפל – מטופל זכאי למידע בדבר זהותו של כל אדם המטפל בו. לכן חובה על כל מטפל להזדהות בפני המטופל בשמו ובתפקידו. בנוסף לזיהוי בעל פה, על כל מטפל לשאת תג זיהוי הכולל שם מלא, מספר מזהה, תפקיד ותמונה עדכנית.

הזכות לקבלת טיפול רפואי דחוף במצבי חירום, ללא התניה – במצב חירום, שבו קיימת סכנה אמיתית לחייו של אדם, או במצב של סכנה חמורה, שבו אדם נמצא בסכנה לחייו או שקיימת סכנה כי תיגרם לו נכות חמורה לצמיתות, אם לא יטופל, יהיה המטופל זכאי לטיפול דחוף ללא קשר למעמדו האזרחי וללא כל התניה או התחייבות.

הזכות לקבלת טיפול ללא אפליה – החוק אוסר על אפליה בקבלת טיפול רפואי מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטייה מינית וגיל. כל אדם הזקוק לטיפול רפואי, זכאי לקבל אותו.

הזכות לחוות דעת נוספת – זכותו של המטופל לקבל חוות דעת מקצועית נוספת בנוגע למצבו הרפואי. כאשר המטופל מבקש לקבל חוות דעת מקצועית נוספת, על המטפל והמוסד הרפואי לסייע לו ככל האפשר על ידי מסירת מידע, תיאום התייעצויות וביקורי מומחים, שיתוף מידע רפואי ועוד.

הזכות לקבלת מבקרים – מטופל המאושפז במוסד רפואי, רשאי לקבל מבקרים בזמנים ועל פי הסדרים שקבע מנהל המוסד הרפואי. על הנהלת בית החולים לקבוע נוהל להסדרת ביקורי אורחים ולהביא אותו לידיעת המאושפזים ובני משפחותיהם.

הזכות לכבוד ופרטיות – כל חולה, זכאי לשמירה על פרטיותו בעת קבלת טיפול רפואי. חובתו של כל מטפל ושל כל עובד במוסד רפואי, לעשות ככל הניתן על מנת לשמור על כבודו ופרטיותו של המטופל. על המטפל להקפיד על כך שהמטופלים לא ייחשפו שלא לצורך באופן פיזי ועל סודיות המידע הרפואי הנוגע אליהם.

הזכות לקבל מידע על האבחנה ולתת הסכמה מדעת לטיפול – על המטפל למסור למטופל את המידע הרפואי הדרוש לו כדי שיוכל להחליט אם להסכים או לסרב לטיפול המוצע. במידה והמידע החיוני בקשר לטיפול לא נמסר למטופל ולא התקבלה הסכמתו, אסור להעניק לו את אותו טיפול.

הזכות למנות בא כוח – לכל מטופל יש זכות למנות בא כוח מטעמו שיקבל עבורו החלטות במצבים רפואיים בהם הוא אינו לתת בעצמו הסכמה מדעת.

הזכות לקבלת מידע מהרשומה הרפואית – כל מטופל זכאי לקבל את כל המידע מהרשומה הרפואית בעניינו. הליך הוצאת המידע הרפואי מהמוסד המשלם, כרוך בדרך כלל בתשלום.

הזכות לסודיות רפואית – כל מטפל חייב, על פי חוק, לשמור על הסודיות הרפאית של מטופליו. במקרים שבהן נדרשת הפרה של הסודיות הרפואית, יש צורך בהסכמתו של המטופל או בא כוחו לפני מסירת המידע.

הזכות להתלונן – זכותו של כל מטופל להתלונן על הטיפול שקיבל או על הפרה של אחת מזכויותיו. כמו כן, זכותו לקבל לידו את ממצאי העודה שבדקה את תלונתו.

Comments are closed.