חיסון פוליו – בעד ונגד

סערת הפוליו בעיצומה וקולות רבים נשמעים בעד ונגד ההחלטה הגורפת של משרד הבריאות לחסן את כל הילדים בישראל מתחת לגיל 9. ואכן, מה שהתחיל כהתנגדות שקטה, הפך בתוך זמן קצר לפולמוס ציבורי רחב היקף הבא לידי ביטוי באמצעי התקשורת, הרשתות החברתיות, פורומים מקצועיים וכמובן – שיחות סלון. להלן עיקר הטענות בעד ונגד חיסון הפוליו.

נגד – סכנה ממשית לרבים באוכלוסייה

חיסון פוליו על ידי נגיף חי-מוחלש היה נהוג במשך כ-40 שנה אך הוצא משימוש בעולם המערבי, לרבות בישראל, וזאת משום שהוא הביא דווקא לעלייה בתחלואה ב"שיתוק ילדים". גורמים מחקריים שעסקו בתחום טוענים כי דווקא החיסון החי-מוחלש הביא להתפרצות מגפות פוליו ואף גרם למקרי שיתוק. החיסון החי-מוחלש לפוליו עלול להדביק בשתי צורות – אי יכולת לייצר נוגדנים למחלה בקרב המחוסנים, והפרשת החיסון ביציאות תוך כדי הדבקת אחרים. בשל סכנות אלה, רשויות הבריאות באירופה וארה"ב הוציאו משימוש את החיסון החי-מוחלש והחליפו אותו בחיסון מומת.

משרד הבריאות בעצמו מכיר בכך שאנשים בעלי מערכת חיסונית מדוכאת אינם יכולים לקבל את החיסון החי-המוחלש. אי לכך, חיסונם של אחרים בחיסון זה מעמיד בסיכון את האוכלוסייה שאינה מחוסנת. כמו כן, נגיפי פוליו נמצאו במערכות הביוב בישראל כמה פעמים בעבר (לדוגמא, ב-1998 וב-2007). חרף כך, ולמרות שישנם רבים בציבור הישראלי אשר לא חוסנו על ידי הנגיף המת או שהחיסון שלהם איננו אפקטיבי, לא דווח ב-25 השנים האחרונות אפילו על מקרה פוליו אחד.

בעד – סיכויים אפסיים ל"תקלות"

למרות העובדה שלא התגלה מקרה של פוליו ב-25 השנים האחרונות, תפקידו של משרד הבריאות הינו "להקדים תרופה למכה" ולא לטפל בתחלואה רק כאשר היא צפה על פני השטח. כמו כן, הניטור הרציף אשר מבוצע כעת על ידי משרד הבריאות העלה ממצאים מדאיגים מבחינת נוכחות נגיף הפוליו ביישובים רבים. סביר בהחלט להניח כי לולא מבצע חיסון יעיל, תחלואה ב"שיתוק ילדים" היא רק עניין של זמן.

החיסון כנגד נגיף הפוליו באמצעות נגיף חי-מוחלש היה בשימוש בעולם המערבי במשך יותר מ-40 שנה. יעילותו אפוא איננה מוטלת בספק. למעשה, החיסון החי-מוחלש ניתן רק למי שקיבל כבר חיסון מומת. מדובר במחוסנים אשר הסיכונים העומדים לפתחם הם אפסיים. לדוגמא, בין השנים 1990-2005 חוסנו כל הילדים גם בחיסון המומת וגם בחיסון החי-מוחלש. במשך כל השנים הללו, לא דווח אפילו על מקרה אחד של תופעות לוואי קשות. לא בקרב המחוסנים ולא בקרב האנשים שבסביבתם.

אכן, ישנה אוכלוסייה אשר איננה מחוסנת מפני הנגיף והיא עלולה לכאורה להידבק בו כתוצאה מחשיפה לנגיף החי-המוחלש. עם זאת, חשוב להדגיש כי אוכלוסייה זו חשופה הן לחיסון החי-מוחלש והן לנגיף הפרא. בעוד שהחשיפה לנגיף הפרא גורמת לשיתוק בשיעור של 1 ל-200, החשיפה לחיסון החי-מוחלש תגרום לתופעות הפוליו רק בשיעור של 1 למיליון. במילים פשוטות, הסיכוי של אוכלוסייה זו ללקות בפוליו בגין חשיפה לנגיף החי-מוחלש שואף לאפס.

לסיכום,

נראה כי חרף ההתנגדויות הרבות, מבצע "2 טיפות" שהורחב לאחרונה לכל ילדי המרכז והצפון, יביא בסופו של היום להתחסנותם של מרבית ילדי ישראל. ואכן, במשרד הבריאות יכולים בהחלט להיות מרוצים מההיענות הציבורית לחיסון. מנגד, המתנגדים ממשיכים להביע את מחאתם בפלטפורמות התקשורתיות השונות. יש אשר סבורים כי מדובר לא רק בוויכוח רפואי גרידא, אלא גם בהתנגשות בין גישות ותפיסות עולם חברתיות.

The following two tabs change content below.

Comments are closed.