לא רוצים לקחת כדור? תמרחו משחה

הדוקטורנטית הצעירה, מרגנית כהן-אברהמי, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, קיבלה ביוני השנה את פרס קיי, וזאת בעקבות מחקר פורץ דרך במסגרתו היא פיתחה שיטה למתן תרופות באופן ישיר דרך העור. כיום, כאשר אנו נוטלים תרופות בכדורים באמצעות בליעה, התרופה עוברת קודם כל דרך הקיבה. אי לכך, היא עלולה להשפיע גם על איברים נוספים שאינם קשורים לתופעה שבגינה היא נלקחה. לדוגמא, על הכבד. הדוקטורנטית מירושלים השכילה לפתח ג'ל תרופתי אשר יאפשר מתן תרופות דרך העור, ובאופן זה "יפסח" על המעבר בקיבה (ויקטין את הסיכון להשפעה ו/או פגיעה באיברים אחרים).

מחקרה של כהן-אברהמי בוצע במכון לכימיה באוניברסיטה העברית והונחה על ידי ד"ר אברהם אסרין ופרופ' ניסים גרתי. במהלכו, החוקרת הצעירה התמקדה בגבישים נוזליים אשר הם למעשה ג'לים רכים ושקופים שניתנים למריחה פשוטה על העור. מעבר ליכולת של הג'ל לחדור את העור ולהביא את התרופה ליעדה, המחקר גילה גם כיצד ניתן לשלוט על קצב שחרורו של החומר הפעיל.

הפתרון נמצא בפפטידים

כל ג'ל הוא בעל מבנה שונה (קובייה, משושה ועוד), והמבנים משפיעים על קצב השתחררות התרופה דרך העור. אי לכך, באוניברסיטה העברית סבורים כי הג'לים יכולים להתאים גם לתרופות אשר זקוקות לשחרור על פני אורך זמן מסוים ובמינון משתנה. על מנת לזכות בשליטה על הכמות המוחדרת של התרופה, החוקרים בחנו פפטידים חודרי תא. מדובר למעשה במבנים זעירים אשר מורכבים מחומצת אמינו. במחקרים קודמים, הפפטידים נמצאו יעילים מבחינת יכולתם לחדור היישר אל תוך תאים חיים ולהכניס להם שורה של "מטענים" שונים.

כהן-אברהמי הסבירה כי כאשר הם שקלו לבחון את הנושא, הם חיפשו מולקולה שתהיה מסוגלת לשלוט בקצב שחרורה של התרופה דרך העור. אי לכך, הם פנו לפפטידים. בדיקה ממוקדת העלתה כי הפפטידים מסוגלים לחדור דרך העור, וזאת למרות שהוא מורכב משכבה מבודדת וצפופה של תאים. כעת, המחקר קיבל תפנית וכהן-אברהמי ביקשה לבחון מספר סוגים של פפטידים חודרי תא.

החוקרת הצעירה מצאה כי חלק חשוב ומהותי מבחינת ביקורת על העברתה של התרופה טמון במבנים הכימיים השונים של פפטידים חודרי תא, והאינטראקציות המיוחדות שלהם בתוך הג'ל. לאחר מכן, מחקרה של הדוקטורנטית התמקד בפיתוחן של פורמולות ג'ל ללא סטרואידים המכילות תרופות אנטי-דלקתיות.

פרס קיי לחוקרת הצעירה

המחקר באוניברסיטה העברית בירושלים יכול להיות בשורה של ממש עבור חולים ומטופלים רבים. כיום, מטופלים הסובלים מכאבים שונים, מצבי חום, מחלות אוטואימוניות, דלקות פרקים וסרטן, ואשר נאלצים ליטול תרופות דרך הפה, סובלים לא אחת מתופעות לוואי קשות ביותר.

אי לכך, כהן-אברהמי מעריכה כי נטילתן של התרופות דרך העור תוכל לספק לחולים אלה פיתרון רפואי מצוין תוך כדי הפחתה משמעותית של תופעות הלוואי. כפי שצוין לעיל, מחקרה של הדוקטורנטית הצעירה זיכה אותה בפרס קיי. פרס קיי הוא פרס יוקרתי אשר מוענק מזה כ-20 שנה על ידי האוניברסיטה העברית. הפרס ניתן בעבור חדשנות בפיתוח שיטות רפואיות בעלות פוטנציאל מסחרי אשר יש בהן כדי לתרום לאוניברסיטה והחברה.

The following two tabs change content below.

Comments are closed.