סרטן בלוטת התריס

בלטות התריס המכונה גם בלוטת המגן ממוקמת בבסיס הצוואר, מתחת לפיקת הגרון. תפקידה של בלוטת התריס הוא ייצור של שני הורמונים עיקריים: תירוקסין  ותריודוטירונין. הורמונים אלה משפיעים על קצב הלב, רמת הכולסטרול, המשקל, רמת האנרגיה ועוד. בשנים האחרונות עלה באופן משמעותי מספר המאובחנים כחולים בסרטן בלוטת התריס. ההנחה המקובלת היא שהעלייה בכמות האבחנות חלה בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית של אמצעי האבחון. טכנולוגיות רפואיות חדשות מאפשרות כיום גילויים של גידולים סרטניים גם בקרב חולים שנשלחו לאבחון מסיבות שאינן קשורות לבלוטת התריס כמו כאבי גרון או כאבים בחלקו העליון של עמוד השדרה.

סוגי סרטן בלוטת התריס

קיימים מספר סוגים של סרטן בלוטת התריס. רק לאחר בדיקת התאים הסרטניים יוכל הרופא לקבוע את סוג הסרטן ולהחליט בהתאם על דרכי הטיפול.

  • גידול פפילרי – הגידול הנפוץ מבין סוגי סרטן בלוטת התריס והקל שבהם. מופיע בעיקר אצל צעירים ונשים.
  • גידול פוליקולרי – גידול זה נדיר יותר ומופיע לרוב בקרב מבוגרים.
  • גידול מדולרי – גידול נדיר באופן יחסי, וכאשר הוא מופיע בחולה, יש אפשרות שגם בני משפחה אחרים ילקו בו. בגילוי של גידול מסוג זה, מופנית משפחת החולה לבדיקות גנטיות.
  • גידול אנאפלסטי – גידול הנוטה להתפתח במהירות ולגרום לכאבים. זהו גידול נדיר יחסית המופיע יותר בקרב מבוגרים, לרוב אצל נשים.
  • לימפומה של בלוטת התריס – גידול נדיר הנובע מתאי הלימפה שנמצאים בבלוטת התריס. יוגדר לרוב כלימפומה שאינה הודג'קין.

פרט לשני סוגים: לימפומה וגידול אנאפלסטי, סרטן בלוטת התריס מתפתח באיטיות ויכולות לחלוף מספר שנים עד שהוא יתחיל להוות בעיה. לאחר טיפול מתאים, התוצאות אצל רוב החולים בסרטן בלוטת התריס, הן טובות מאוד.

הגורמים לסרטן בלוטת התריס

למרות המחקרים הרבים הנעשים בנושא, הגורמים המובהקים לסרטן בלוטת התריס עדיין אינם ידועים. אולם ניתן לציין מספר גורמי סיכון.

  • חשיפה לקרינה – אנשים שנחשפו לרמות גבוהות של קרינה עלולים לפתח סרטן בבלוטת התריס.
  • עבר משפחתי של גידול מדולרי –  הסיכויים ללקות בסרטן מסוג זה עוברים לרוב באופן תורשתי. לכן מומלץ לעבור בדיקות גנטיות במקרה של גידול מסוג זה במשפחה.
  • עבר משפחתי  של בלוטות מוגדלות – אנשים בעלי עבר משפחתי של בלוטות מוגדלות עלולים לפתח גידול פפילרי.
  • היסטוריה רפואית מי שסבל מבלוטת תריס מוגדלת או מגידול שפיר בבלוטת התריס, עלול ללקות בסרטן בלוטת התריס.
  • מין וגיל נשים מפתחות סרטן בבלוטת התריס בשיעור של עד פי שלושה מאשר גברים. רוב החולים הם בני יותר משישים וחמש, כאשר רוב הגידולים האלאפלנסטים, מופיעים בקרב חולים בני שישם ומעלה.

הסימפטומים לסרטן בלוטת התריס

סרטן בלוטת התריס מתפתח באיטיות ובהדרגה אצל רוב החולים. ניתן לזהות אותו על פי הסימפטומים הבאים.

  • גוש לא כואב בצוואר – גוש הגדל בהדרגה באזור הצוואר עלול להעיד על סרטן בבלוטת התריס.
  • קשיים בבליעה ובנשימה – במקרים מסוימים הגידול בבלוטת התריס עלול ללחוץ על קנה הנשימה או הוושט ולגרום להפרעה בנשימה או בבליעה.

כיצד מאבחנים את סרטן בלוטת התריס

האבחון יתחיל לרוב אצל רופא המשפחה, שייבצע בדיקה גופנית ויפנה, ברוב המקרים, לבדיקת דם ולהדמיה.

  •  – בדיקה המשתמשת בגלי קול, על מנת  ליצור תמונה של חלקו הפנימי של הצוואר ושל בלוטת התריס. הבדיקה מאפשרת לראות את מבנה הבלוטה, האם נצפו בלוטות לימפה חשודות, ועוד.
  •  – בדיקה שבמהלכה לקחת, באמצעות מחט, דגימת תאים מהאזור הנפוח בצוואר. בדיקת הדגימה באמצעות מיקרוסקופ, תאפשר לרופאים לברר האם קיימים תאים סרטניים ואם הם אכן סרטניים, לאיזה סוג הם שייכים.
  • בדיקות דם – בדיקות דם יערכו על מנת לקבוע את רמת ההורמונים המיוצרים בבלוטת התריס.
  • בדיקות נוספות – במקרים בהם תוצאות הבדיקות לא יהיה חד משמעותיות, ייתכן שיערכו גם: מיפוי רדיואקטיבי של בלוטת התריס,  או .

דרכי טיפול בסרטן בלוטת התריס

בסרטן בלוטת התריס ניתן לטפל במספר דרכים, בהתאם לסוג הסרטן ולרמת ההתפשטות שלו.

  • ניתוח –  הטיפול הראשון בסרטן בלוטת התריס יהיה בדרך כלל ניתוח. הסרה מוקדמת של הגידול מקנה סיכויים גבוהים להחלמה. במקרים בהם אי אפשר לזהות את סוג הסרטן לפני הניתוח , יסיר תחילה המנתח חלק מהגידול כביופסיה ולאחר בדיקת הדגימה יוחלט כיצד להמשיך.
  • טיפול ביוד רדיואקטיבי – יוד רדיואקטיבי משמש ביעילות לאבחון וטיפול בתאים סרטניים שנותרו לאחר שרקמות בלוטת התריס הבריאות הוסרו. ניתוח של גידול פפילרי או פוליקולרי ילווה לרוב בטיפול ביוד רדיואקטיבי.
  • טיפול בקרינה גידולים מסוג אנאפלסטי או מדולרי, אינם מגיבים לטיפול ביוד רדיואקטיבי, לכן במקרים כאלה מתבצע טיפול בקרינה.
  •  – טיפול כימותרפי מתבצע במקרים נדירים של סרטן בלוטת התריס. ייתכן שישתמשו בו במידה והמחלה חזרה והופיע, או שהגידול הסרטני התפשט לאזורים נוספים בגוף.

אולטרה סאונדבדיקת אולטרה סאונד היא אחת הבדיקות הנפוצות ביותר ברפואה המערבית. זוהי בדיקה המובססת על הדמיה באמצעות טכנולוגיית העל-שמע והיא משמשת כדי לאבחן ולדמות איברים פנימיים, לבדוק את גודלם ואת צורתם, לבדוק את המבנה שלהם וכמובן לזהות ליקויים ופגיעות. הבדיקה משמשת היום בתחומי רפואה רבים ומגוונים, למעשה אין כמעט תחום רפואי שבו לא נעזרים בטכנולוגיית האולטרה סאונד.

הבדיקה משמשת לדמות ולאבחן בעיות בריאותיות בתחומי הקרדיולוגיה, כאשר ניתן לצפות בעיות באיזור הלב והריאות באמצעות אולטרה סאונד, בתחום רפואת הנשים – הגניקולוגיה – שם נעזרים הגניקולוגים בלייזר כדי לעקוב אחר התפתחות הריון, לצפות בעיות באיזור הרחם וכדומה, תחום האורולוגיה – בדיקת דרכי השתן, תחום האנדוקרינולוגיה – בדיקת בלוטות הורמונים ובעיות הפרשה, תחום האורתופדיה – בדיקה של בעיות בעצמות ועוד. אין היום כמעט אף תחום רפואי שלא עושה שימוש בטכנולוגיה זו.  המשך לקרוא>>

 

ביופסיה היא בדיקה שמתקיימת במחלקות ותחומים רפואיים רבים. למעשה מדובר בשם כללי ללקיחת דגימה לצורך בדיקה מעבדתית. לרוב מדובר בבדיקת רקמות כלשהן, דגימות מתאים מסויימים ולעיתים גם ביופסיה של איבר שלם – אלו מוצעים מהגוף ועוברים ניתוח מעבדתי כדי לגלות בעיות שונות. ביופסיה משמשת כיום לזיהוי ואיתור של גידולים סרטניים ולא סרטניים, לבירור זיהומים ולגילוי של בעיות בריאותיות שונות בתחומים רבים. המשך לקרוא>>

בדיקת MRI היא בדיקה שמבוססת על הדמייה בתהודה מגנטית ושמה המלא הוא Magnetic Resonance Imaging. פירוש בסיס הבדיקה הוא למעשה סריקה שאינה פולשנית ומתבצעת באמצעים חיצוניים של האיברים הפנימיים בגוף.

הסריקה מתבצעת באמצעות מתמר חיצוני והתוצאה שמתקבלת עם העברת המתמר מעל לשטח הגוף היא תמונות ברורות ולעיתים גם תלת מימדיות של האיברים הנבדקים וכלי הדם. הבדיקה נחשבת לאחת הבדיקות הבטוחות ביותר בעולם הרפואה והיא לרוב ללא תופעות לוואי מיוחדות. הסיבה לכך היא שאין בה למעשה שימוש בקרינה כלשהי וזוהי הסיבה שניתן להשתמש בה גם במקרים של בדיקות בזמן ההריון וגם בקרב ילדים. המשך לקרוא>>

סריקת CT או בשמה המקצועי - טומוגרפיה ממוחשבת היא צילום רפואי שמתבצע בטכנולוגיית הרנטגן ומאפשר לקבל תמונה עדכנית ותלת מימדית איכותית של חלל הגוף. הסריקה מתבצעת למעשה על ידי מכשיר טומוגרפיה שמעביר קרני רנטגן דרך חלל הגוף בזוויות שונות. במהלך העברת הקרינה גלאים מיוחדים שמותקנים במכשיר מאפשרים לקלוט את קרני הרנטגן ומעבירים את האותות למחשב שבו מיוצרת למעשה התמונה הסופית – הבדיקה הגופנית הפנימית וצילום הגוף. זוהי למעשה טכנולוגיית הדמייה משוכללת שמאפשרת לקבל תמונה תלת מימדית של איזורים שונים בגוף. ככל שיש מספר זוויות גדול יותר למכשיר הסי.טי, כך למעשה איכות הבדיקה והסריקה גדולה יותר. המשך לקרוא>>

כימותרפיה היא שם כולל לשיטה טיפולית שבמהלכה מוזרקים ומוחדרים לגוף חומרים כימיים כדי לטפל בבעיות בריאותיות ומחלות שונות. בעולם המודרני אנחנו מכירים את המילה בעיקר בטיפול במחלת הסרטן. כימותרפיה מסייעת להרוס את תאי הסרטן שהשתלטו על הגוף ולרפא את המחלה, לבצע טיפול מונע לאחר כריתה או הסרה של איבר בעל גידול כדי לוודא שלא נותרו גידולים סרטניים וגרורות בגוף המטופל אחרי ההליך וצמצום של פעילות התאים הסרטניים בתוך גוף המטופל.

בין אם מדובר בריפוי המטופל או בהקלה על התפשטות הגידולים בגופו, מטרת הכימותרפיה שפירושה בלעז הוא כימו (כימיה) ותרפיה (טיפול) היא להקל על המטופל ולהאריך את חייו גם במקרים בהם ידוע שהסרטן כבר נמצא בגוף והשתלט עליו.

בעבר היה הטיפול הכימותרפי שם כולל גם לטיפולים אנטיביוטיים רגילים נגד מזיקים וטפילים שונים שאינם קשורים למחלת הסרטן ולטיפולים במחלות שונות שכבר פסו מעולם, ביניהן מחלת העגבת שטופלה באמצעות טיפולי כימותרפיה שבמהלכם הוחדר למטופל חומר בשם ארספנמין. המשך לקרוא>>

Comments are closed.