סרטן האשכים

סרטן האשכים הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב גברים בני 20-35. מדי שנה מתגלים בעולם 3.7 מקרים חדשים של סרטן אשכים, לכל עשרת אלפים גברים. על פי הנתונים הקיימים כיום, אחד משלוש מאות גברים יחלה במהלך חייו בסרטן האשכים. בשנים האחרונות קיימת עלייה במספר החולים בסרטן האשכים בעולם המערבי. הסיבה לכך היא ככל הנראה השפעות סביבתיות. החדשות הטובות הן שסרטן האשכים ניתן לריפוי ברוב המקרים. הודות לשימוש בטכניקות אבחון וריפוי מתקדמות, עומד שיעור הריפוי מסרטן האשכים על תשעים אחוז, גם במקרים בהם אובחן הסרטן כגרורתי.

סוגי סרטן האשכים  

קיימים חמישה סוגים מוכרים של סרטן האשכים:

  • סמינומה
  • אמבריונל קרצינומה
  • טרטומה
  • אנדודרמל סינוס טומור
  • כוריוקרצינומה

את סוגי סרטן האשכים נהוג לחלק לשתי קבוצות: סמינומה ו-לא סמינומה. גידולים מטיפוס לא סמינומה יתגלו בקרב גרים צעירים בני 15 עד 35 וגידולים מקבוצת הסמינומה יופיעו אצל גברים מבוגרים יותר בני 25 עד 55. במקרים נדירים מתגלה באשכים גידול מסוג לימפומה שאינה הודג'קין. הטיפול בסוג זה של סרטן שונה מהאחרים וניתן על פי  המקובל בלימפומה שאינה הודג'קין.

הגורמים לסרטן האשכים

כמו בסוגי סרטן רבים אחרים, גם הגורם הוודאי לסרטן האשכים עדייו אינו ידוע. עם זאת, זוהו מספר גורמים העלולים להעלות את הסיכוי ללקות בו.

  • אשך טמיר – גברים הסובלים מאשך טמיר- אשך שלא ירד אל שק האשכים, נמצאים בסיכון הגבוה עד פי 14 להתפתחות סרטן בשני האשכים – הטמיר והתקין. ניתוח לתיקון המצב לא יקטין את הסיכויים לסרטן, אך יקל על האבחון והטיפול.
  • גנטיקה – למרות שעד כה לא זוהה או בודד הגן האחראי על סרטן האשכים, קיימת שכיחות גבוהה בקרב מי שקרובי משפחה שלו מדרגה ראשונה לקו במחלה.
  • קרינה – חשיפה לרמות קרינה גבוהות, כחלק מטיפולים או מסיבות תעסוקתיות, מגבירה את הסיכון לסרטן האשכים, ומחייבת מעקב.
  • גידול דו-צדדי – גברים שעברו כריתה של אשך אחד בשל סרטן האשכים, נמצאים בסיכון מוגבר ומומלץ שיעברו מעקב תקופתי אחר האשך שנותר.

סימפטומים לסרטן האשכים

סרטן האשכים הוא מחלה המתפשטת במהירות ולכן חיוני לזהות אותה ולטפל בה בהקדם. הדרך היחידה לגילוי מוקדם של המחלה, היא בדיקה עצמית במישוש.

  • נפיחות בשק האשכים – הסימפטום הנפוץ ביותר למחלה. לרוב הנפיחות אינה מכאיבה אך לעיתים יופיעו לצדה כאבים בגב התחתון או באשך הנגוע.
  • מישוש של גוש באשך – בדרך כלל יהיה זה גוש נוקשה שאינו כואב. הוא יכול להתחיל כגוש קטן ובהמשך לתפוס את כל רקמת האשך.
  • כאבים פתאומיים בגב התחתון או שיעול דמי – גושים הנמצאים סמוך לעמוד השדרה עלולים לגרום לכאבים בגב התחתון. שיעול או כיח דמי יעידו על אפשרות שגרורות הגיעו אל הריאות.

כיצד מאבחנים את סרטן האשכים

רופא המשפחה יבצע את האבחנה הראשונית ויפנה את המטופל לרופא מומחה. המומחה, בדרך כלל אורולוג, יפנה לסדרת בדיקות. במידה ומדובר בגידול יסייעו הבדיקות השונות לקביעת שלב המחלה.

  • אולטרה סאונד  – בדיקה היוצרת הדמיה של האזור על ידי גלי קול. בדיקה זו תאפשר לרופא לדעת האם מדובר בגידול ומה מצבו.
  • בדיקות דם – סוגים מסוימים של סרטן האשכים משחררים אל מחזור הדם חומרים היכולים לשמש למעקב אחר מצב המחלה. בדיקות הדם נערכות כדי לעקוב אחר חומרים אלה.
  • סריקת CT סריקה היוצרת הדמיה של פנים הגוף, באמצעותה ניתן לגלות האם קיימות גרורות בבלוטות הלימפה שבאגן, בבטן ובבית החזה או גרורות בריאות.
  • סריקת PET   –  במהלך הסריקה מזריקים לווריד מעט סוכר רדיואקטיבי ומודדים את פעילות התאים. ההנחה היא שתאים סרטניים פעילים יותר מתאים בריאים ולכן יספגו יותר סוכר. השימוש בסריקת PET הוא נדיר היות וסריקת ה- CT מספקת לרוב את התוצאות הדרושות.

דרכי טיפול בסרטן האשכים

כאמור, הטיפול בסרטן האשכים הוא בעל אחוזי הצלחה גבוהים. רוב החולים מחלימים ממנו לחלוטין גם במקרים בהם הוא התפשט אל מעבר לאשך.

  • ניתוח – הסרת האשך הנגוע, היא שיטת הטיפול הראשונה המוצעת לחולי סרטן האשכים. מטרת הניתוח היא גם קביעת סוג הגידול, היות ולקיחת ביופסיה מהאשך לפני הניתוח לא מומלצת.
  • כימותרפיה –  שימוש בתרופות אנטי סרטניות שמשמש כטיפול מונע או במקרה של גרורות, להשמדת תאים סרטניים שנותרו בגוף לאחר הניתוח.
  • כימותרפיה במינון גבוה בתמיכת תאי גזע – במקרה שבו הכימותרפיה הרגילה נכשלה, יינתן טיפול כימותרפי במינון גבוה, בשילוב עם הזרה של תאי מח עצם.
  • קרינה – טיפול בקרינה יינתן לחולים בסרטן מסוג סמינומה, כטיפול מונע לאחר הכריתה,  כאשר אין עדות לגרורות או כטיפול במחלה גרורתית קטנה בהיקפה.

Comments are closed.