סרטן הגרון

הגרון הוא איבר בצורת צינור באורך של כחמישה סנטימטרים. הגרון מורכב ממערכת סחוסים ושרירים ומשמש בעיקר למעבר אויר אל הריאות ומניעת כניסה של אוכל ושתייה. אל קנה הנשימה בזמן הבליעה. כמו כן הגרון מכיל את מיתרי הקול. כמאתיים איש, רובם גברים, מאובחנים מדי שנה כחולים בסרטן הגרון, הנחשב לשכיח ביותר מבין סוגי גידולי הראש והצוואר בישראל. כמחצית מהחולים עוברים ניתוח לכריתת גרון שלמה , בעקבותיו הם מאבדים את היכולת להפיק קול בדיבור ונזקקים לטיפול שיקומי של קלינאי תקשורת.

סוגי סרטן הגרון

סרטן הגרון ומיתרי הקול יופיע ברוב המקרים כגידולים מסוג תאי קשקש, על השכבה העליונה של הרקמה המצפה את מיתרי הקול.

  • סרטן מיתרי הקול – מבנה מיתרי הקול כולל קרום המונע התפשטות של הגידול אל הרקמות בסביבה. לכן הוא יהיה בדרך כלל מוגבל למיתרי הקול בלבד.
  • סרטן הגרון – סרטן זה יפגע בדרך כלל מעל או מתחת למיתרי הקול. סרטן הגרון נוטה להתפשט אל הקרמות סביב ואל קישורי הלימפה באזור.

הגורמים לסרטן הגרון

לא ידוע על גורם יחיד וודאי לסרטן הגרון. ייתכן כי הוא נגרם משילוב של מספר גורמים החוברים יחד. מספר גורמים נמצאו כבעלי יכולת להגביר את הסיכויים ללקות במחלה.

  • עישון – סרטן הגרון נפוץ בעיקר בקרב בני גיל העמידה, אולם גם צעירים המעשנים שנים רבות עלולים ללקות בו.
  • שתיית אלכוהול – גם שתייה מרובה של אלכוהול עלולה להעלות את הסיכויים לחלות בסרטן הגרון.

סימפטומים לסרטן הגרון

לסרטן הגרון שני סימפטומים עיקריים, היכולים להעיד גם על מחלות אחרות. בכל מקרה, למי שחש בהם למעלה מארבעה שבועות מומלץ למהר לרופא אף-אוזן-גרון.

  • צרידות – רוב הגידולים בגרון יתפתחו על מיתרי הקול או בסביבתם. היות וגם גידול קטן יכול לפגוע בהפקת הקול, צרידות תהיה אחד התסמינים הראשנים לסרטן הגרון.
  • גוש בגרון או בצוואר – סימפטום זה יופיע במקרים הנדירים בהם מתפתח סרטן הגרון באזור מרוחק יחסית ממיתרי הקול.
  • כאב קבוע באוזן או תחושה של קוצר נשימה– גם תחושות אלה עלולות להעיד על התפתחות של סרטן הגרון.

כיצד מאבחנים את סרטן הגרון

השלב הראשון של האבחנה יתקיים אצל רופא המשפחה שיפנה אל רופא אף-אוזן-גרון להמשך הבדיקות. בסיום הבדיקות יוכלו הרופאים לברר האם מדובר בסרטן הגרון .אם התשובה תהיה חיובית, יוכלו הרופאים לקבוע את מצב המחלה ואת דרכי הטיפול.

  1. בדיקה גופנית – בדיקה זו כוללתמישוש ובדיקה חיצונית של בלוטות הצוואר, וסקירה באמצעות מראה של חלקו האחורי של הפה, כולל הלוע והגרון. במקרה הצורך ישתמש הרופא גם בטלסקופ גמיש המוחדר לגרון דרך האף או הפה.
  2. בדיקה מקיפה – במידה והבדיקה הגופנית לא העלתה תוצאות חד משמעיות, תיערך בדיקה נוספת בבית חולים. במסגרת הבדיקה, יוחדר טלסקופ המאפשר התבוננות ישירה בגרון ובמיתרי הקול. אם התוצאות עדיין לא מספקות, תתבצע ביופסיה.
  3.  – הבדיקה כוללת דגימה של תאים מהגידול בגרון ובדיקתם תחת מיקרוסקופ. תוצאות הביופסיה מתקבלות כעבור כשבוע.
  4. בדיקות דם – בדיקות אלו יתבצעו על מנת לבדוק את מצב הבריאות הכללי.
  5. צילומי רנטגן – המטרה העיקרית של צילומי הרנטגן היא לברר האם התאים הסרטניים הגיעו אל הריאות. מקרי התפשטות של תאים סרטניים מהגרון לריאות הם נדירים.
  6.  – סריקה היוצרת הדמיה תלת מימדית של פני הגוף. הסריקה אורכת זמן רב יותר מאשר צילום רנטגן, ומשמשת לזיהוי מדויק של מיקום הגידול ומצבו.
  7. הדמיית תהודה מגנטית (סריקה המתבצעת על ידי שדות מגנטיים כדי לייצר הדמייה של פנים הגוף.

הטיפול בסרטן הגרון

הטיפול בסרטן הגרון נעשה באמצעות קרינה, ניתוח וכימותרפיה. הטיפולים יכולים להינתן בנפרד או בשילובים שונים. תוצאות הטיפול בניתוח או בקרינה, דומות מאוד במקרים של סרטן בשלבים ראשוניים. בשלבים מתקדמים יותר נערכת כריתה חלקית או מלאה של הגרון, בשילוב טיפול בקרינה, כימותרפיה וטיפול בתאי גזע.

  • ניתוח – כחמישים אחוז מהחולים בסרטן הגרון עוברים כריתה מלאה או חלקית של הגרון. קיימים שני סוגים של ניתוח:
    • כריתה חלקית – במקרה זה יוסר רק חלק מהגרון. לאחר הכריתה נדרשת תקופת הסתגלות קצרה להפקת הקול ושיפור הבליעה.
    • כריתה מלאה – בכריתה מלאה מסירים את הגרון בשלמותו. כחלק מהניתוח מנתקים את המעבר בין הפה לריאות, ולכן יוצרים פתח בחלקו התחתון של הצוואר, שיאפשר הזרמה של אוויר לריאות. כריתת הגרון גורמת לאובדן יכולת הדיבור, אולם קיימים טיפולים שיקומיים יעילים ביותר.
  • קרינה – הטיפול בקרינה יינתן לחולים הנמצאים בשלבים הראשונים של המחלה. כאשר הסרטן לא התפשט אל מחוץ לגרון, אחוזי הריפוי של הטיפול בקרינה גבוהים.
  •  – טיפול בתרופות אנטי-סרטניות. תינתן לפעמים לצד טיפול בקרינה לפני ניתוח וכאשר הסרטן התפשט לחלק אחר בגוף.
  • טיפול ביולוגי – טיפול באמצעות נוגדנים הננעלים על הקולטנים של גורמי הגדילה בתאים הסרטניים ובכך מונעים מהתא הסרטני להתרבות.

ביופסיה היא בדיקה שמתקיימת במחלקות ותחומים רפואיים רבים. למעשה מדובר בשם כללי ללקיחת דגימה לצורך בדיקה מעבדתית. לרוב מדובר בבדיקת רקמות כלשהן, דגימות מתאים מסויימים ולעיתים גם ביופסיה של איבר שלם – אלו מוצעים מהגוף ועוברים ניתוח מעבדתי כדי לגלות בעיות שונות. ביופסיה משמשת כיום לזיהוי ואיתור של גידולים סרטניים ולא סרטניים, לבירור זיהומים ולגילוי של בעיות בריאותיות שונות בתחומים רבים. המשך לקרוא>>

סריקת CT או בשמה המקצועי - טומוגרפיה ממוחשבת היא צילום רפואי שמתבצע בטכנולוגיית הרנטגן ומאפשר לקבל תמונה עדכנית ותלת מימדית איכותית של חלל הגוף. הסריקה מתבצעת למעשה על ידי מכשיר טומוגרפיה שמעביר קרני רנטגן דרך חלל הגוף בזוויות שונות. במהלך העברת הקרינה גלאים מיוחדים שמותקנים במכשיר מאפשרים לקלוט את קרני הרנטגן ומעבירים את האותות למחשב שבו מיוצרת למעשה התמונה הסופית – הבדיקה הגופנית הפנימית וצילום הגוף. זוהי למעשה טכנולוגיית הדמייה משוכללת שמאפשרת לקבל תמונה תלת מימדית של איזורים שונים בגוף. ככל שיש מספר זוויות גדול יותר למכשיר הסי.טי, כך למעשה איכות הבדיקה והסריקה גדולה יותר. המשך לקרוא>>

בדיקת MRI היא בדיקה שמבוססת על הדמייה בתהודה מגנטית ושמה המלא הוא Magnetic Resonance Imaging. פירוש בסיס הבדיקה הוא למעשה סריקה שאינה פולשנית ומתבצעת באמצעים חיצוניים של האיברים הפנימיים בגוף.

הסריקה מתבצעת באמצעות מתמר חיצוני והתוצאה שמתקבלת עם העברת המתמר מעל לשטח הגוף היא תמונות ברורות ולעיתים גם תלת מימדיות של האיברים הנבדקים וכלי הדם. הבדיקה נחשבת לאחת הבדיקות הבטוחות ביותר בעולם הרפואה והיא לרוב ללא תופעות לוואי מיוחדות. הסיבה לכך היא שאין בה למעשה שימוש בקרינה כלשהי וזוהי הסיבה שניתן להשתמש בה גם במקרים של בדיקות בזמן ההריון וגם בקרב ילדים. המשך לקרוא>>

כימותרפיה היא שם כולל לשיטה טיפולית שבמהלכה מוזרקים ומוחדרים לגוף חומרים כימיים כדי לטפל בבעיות בריאותיות ומחלות שונות. בעולם המודרני אנחנו מכירים את המילה בעיקר בטיפול במחלת הסרטן. כימותרפיה מסייעת להרוס את תאי הסרטן שהשתלטו על הגוף ולרפא את המחלה, לבצע טיפול מונע לאחר כריתה או הסרה של איבר בעל גידול כדי לוודא שלא נותרו גידולים סרטניים וגרורות בגוף המטופל אחרי ההליך וצמצום של פעילות התאים הסרטניים בתוך גוף המטופל.

בין אם מדובר בריפוי המטופל או בהקלה על התפשטות הגידולים בגופו, מטרת הכימותרפיה שפירושה בלעז הוא כימו (כימיה) ותרפיה (טיפול) היא להקל על המטופל ולהאריך את חייו גם במקרים בהם ידוע שהסרטן כבר נמצא בגוף והשתלט עליו.

בעבר היה הטיפול הכימותרפי שם כולל גם לטיפולים אנטיביוטיים רגילים נגד מזיקים וטפילים שונים שאינם קשורים למחלת הסרטן ולטיפולים במחלות שונות שכבר פסו מעולם, ביניהן מחלת העגבת שטופלה באמצעות טיפולי כימותרפיה שבמהלכם הוחדר למטופל חומר בשם ארספנמין. המשך לקרוא>>

Comments are closed.