סרטן הושט

הושט הוא צינור שרירי שאורכו בגופם של אנשים בוגרים הוא שלושים סנטימטר ומעלה. תפקידו של הושט הוא העברה של מזון אל הקיבה באמצעות התכווצויות של שרירים. ליד הושט נמצאות מספר בלוטות לימפה שתפקידן להגן על הגוף מפני זיהומים. בלוטות אלה נמצאות בצוואר, בחזה וסמוך לנקודת המפגש בין הושט לבין הקיבה. סרטן הושט, היכול להופיע לכל אורך הושט, הוא מחלה נדירה יחסית, אולם בשנים האחרונות גדלה השכיחות שלו בארצות אירופה וצפון אמריקה. רוב המקרים מתגלים בקרב גברים  מבוגרים.

סוגי סרטן הושט

קיימים שני סוגים לסרטן הושט. ההבדלים בניהם נעוצים בהבדלים בין התאים המעורבים בגידול. אבחון סוג הסרטן יכול לסייע לרופאים בהחלטות לגבי אופן הטיפול הנדרש.

  • אנדוקרצינומה – זהו גידול שמקורו בתאי רירית, הנמצאים בחלקו התחתון של הושט. סוג זה של סרטן הושט  נפוץ בעיקר במדינות מפותחות ובקרב גברים צעירים.
  • גידול קשקשי –  גידול זה נפוץ יותר בקב תושבי מדינות מתפתחות ואוכלוסיות בעלות רקע סוציו אקונומי נמוך. הוא מתפתח בעיקר בחלקו האמצעי והעליון של הושט.

הגורמים לסרטן הושט

הגורמים המובהקים לסרטן הוושט, אינם ברורים אולם, כמו בסוגי סרטן אחרים, גם כאן נמצאו מספר גורמים המגבירים את הסיכוי לחלות.

  • ושט ע"ש בארט גידול מסוג אנדוקרצינומה, שכיח יותר בקרב אנשים הסובלים מהחזר חומצי – עלייה של תוכן הקיבה לכיוון הושט. . מצב זה הקרוי ושט ע"ש בארט עלול לגרום נזק לחלקו התחתון של הושט. הוא אינו סרטני אך הוא מעלה את הסיכויים להתפתחות סרטן.
  • צריכת אלכוהול –  שתייה כרונית או מרובה של משקאות אלכוהוליים נחשבת לגורם סיכון רציני. אנשים הצורכים גם אלכוהול וגם טבק נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לסרטן הוושט. ההנחה המדעית היא שכל אחד משני גורמי סיכון אלה מגביר  את ההשפעות המזיקות של משנהו.
  • אכלזיה  – אכלזיה הוא מצב של אובדן יכולת ההתכווצות של הושט. השרירים השולטים על המעבר בין הושט לקיבה אינם פועלים כראוי והמזון מצטבר בושט ואינו מגיע לקיבה. גם מצב של  אכלזיה עלול לגרום לסרטן הושט.

סימפטומים לסרטן הושט

לסרטן הושט קיימים מספר סימפטומים, העלולים לנבוע גם כתוצאה מבעיות רפואיות אחרות. בכל מקרה של חשש, מומלץ למהר ולהיבדק.

  • קושי בבליעה – זהו הסימפטום הנפוץ ביותר של סרטן הושט. לרוב, החולים מדווחים על כך שהמזון נתקע בדרכו לקיבה.
  • כאבים בחזה – כאבים,תחושת לחץ או תחושת צריבה בחזה, עלולים להעיד על התפתחות של סרן הושט.
  • צרבת או שיעול – גם תופעות כמו צרבת או שיעול ממושך, עלולות להעיד על סרטן בושט. אם הן מופיעות באופן תדיר, ומלץ לפנות לרופא ולהיבדק בדחיפות.

כיצד מאבחנים את סרטן הושט

אבחנת סרטן במעי הגס, תתחיל בדרך כלל אצל רופא המשפחה שיחליט האם יש צורך בהפניה לרופא מומחה. בנוסף לבדיקות דם ובדיקות כלליות, יערכו בדיקות נוספות.

  •  – בדיקה זו מתבצעת באמצעות צינורית דקה שבקצה שלה ממוקמת מצלמה זעירה. הצינורית מוחדרת לושט ומאפשרת לרופא להביט בו מבפנים. במהלך הבדיקה, תילקח גם ביופסיה – דגימה של תאים, לצורך בדיקות מיקרוסקופיות.
  • בליעת בריום – בליעה של תמיסת בריום ומעקב אחר התנועה שלה בושט באמצעות צילום רנטגן, תספק לרופא מידע נוסך על מצב הושט ומצב הגידול.
  •  – סריקה היוצרת הדמיה תלת מימדית של פני הגוף. הסריקה אורכת זמן רב יותר מאשר צילום רנטגן,  ומשמשת לזיהוי מדויק של מיקום הגידול ומצבו.
  • אולטרסאונד אנדוסקופי  –  בדיקה המתבצעת באופן דומה לבדיקת האדנוסקופיה. במקום מצלמה, מותקן בקצה הצינורית חיישן אולטרסאונד המשתמש בגלי קול כדי ליצור הדמיה של האזור המצולם.
  • לפרוסקופיה – בדיקה זו המתבצעת תחת הרדמה, מאפשרת לרופא לברר האם הגידול התפשט אל חלל הבטן. הרופא ייבצע חתך קטן בבטן ויחדיר דרכו צינורית אופטית גמישה, באמצעותה יוכל לבדוק את האזור.

דרכי טיפול בסרטן הושט

הטיפול האפשרי בסרטן הושט כולל ניתוח, כימותרפיה וטיפולים בקרינה. ייתכן שילוב של שניים או שלושה מסוגי הטיפול, בהתאם להתקדמות המחלה ובהתחשב במצבו של המטופל.

  • ניתוח – הסרת החלק הסרטני של הושט וחיבור הקיבה לחלק שנותר ממנו. את הניתוח אפשר לבצע בשני אופנים: על ידי חתכים בבטן התחתונה ובבית החזה, או על ידי חתכים בבטן ובצוואר. במהלך ניתוחים אלה, מוסר לרוב חלקה העליון של הקיבה.
  • כימותרפיה  – טיפול בתרופות אנטי-סרטניות. תינתן לפעמים לצד טיפול בקרינה לפני ניתוח וכאשר הסרטן התפשט לחלק אחר בגוף.
  • טיפול בקרינה – טיפול שבו קרניים בעלות אנרגיה גבוהה משמידות את תאי הסרטן, תוך פגיעה מועטה ככל האפשר בתאים הבריאים.

סריקת CT או בשמה המקצועי - טומוגרפיה ממוחשבת היא צילום רפואי שמתבצע בטכנולוגיית הרנטגן ומאפשר לקבל תמונה עדכנית ותלת מימדית איכותית של חלל הגוף. הסריקה מתבצעת למעשה על ידי מכשיר טומוגרפיה שמעביר קרני רנטגן דרך חלל הגוף בזוויות שונות. במהלך העברת הקרינה גלאים מיוחדים שמותקנים במכשיר מאפשרים לקלוט את קרני הרנטגן ומעבירים את האותות למחשב שבו מיוצרת למעשה התמונה הסופית – הבדיקה הגופנית הפנימית וצילום הגוף. זוהי למעשה טכנולוגיית הדמייה משוכללת שמאפשרת לקבל תמונה תלת מימדית של איזורים שונים בגוף. ככל שיש מספר זוויות גדול יותר למכשיר הסי.טי, כך למעשה איכות הבדיקה והסריקה גדולה יותר. המשך לקרוא>>

Comments are closed.