ריפלוקס

ריפלוקס הנקרא גם מחלת החזר ושתי, הוא מצב בו נוזל חומצי עולה מן הקיבה אל הוושט וגורם לתחושת צרבת בחזה וגרון. במקרים שבהם התופעה מתמשכת תקופה ארוכה ללא טיפול, עלול להיגרם נזק לוושט מיצירת כיבים ועד לשינויים סרטניים ברפידת הוושט, מצב הקרוי תסמונת ברט. רקמות הוושט אינן עמידות בפני הנוזל חומצי כמו רקמות הקיבה ולכן המגע שלהם עם נוזל הקיבה עלול הזיק להן. ריפלוקס נחשב לתופעה שכיחה יחסיות בעולם המערבי. כחמישית מהבוגרים בארצות  הברית סובלים מריפלוקס בתדירות של פעם בחודש עד פעם ביום. רבע מהנשים בהריון סובלות מריפלוקס באופן יומיומי, כתוצאה מהלחץ של התינוק על הקיבה. גם לאנשים בעלי משקל  עודף יש נטייה לסבול מריפלוקס.

הגורמים לריפלוקס

ריפלוקס עלול להיגרם כתוצאה ממספר מצבים:

הרפיה של הסגר התחתון של הוושט – הרפיית הסגר התחתון של הוושט, העלולה להיגרם מסבות מגוונות,  מאפשרת לנוזל החומצי לעלות מהקיבה אל הוושט.

ריור נמוך – מצב האופייני בדרך כלל למעשנים, ומעודד את עלית הנוזלים מהקיבה לוושט.

לחץ על הקיבה – ירידה בפינוי הקיבה, היריון ומצבים נוספים היוצרים לחץ על הקיבה עלולים לגרום לריפלוקס.

צריכת מאכלים מסוימים – צריכה של מאכלים מסוימים באופן קבוע עלולה אף היא לגרום לתופעה.

השמנה – עלייה משמעותית במשקל יוצרת לחץ על הקיבה העלול גם הוא לגרום לריפלוקס.

סימפטומים לריפלוקס

את הסימפטומים לריפלוקס נוהגים לחלק לשתי קבוצות. תסמינים טיפוסיים ותסמינים שאינם טיפוסיים.

תסמינים טיפוסיים  – התסמינים הטיפוסיים כוללים צריבה מאחורי עצם החזה, בעיקר לאחר ארוחות ובשכיבה. נטילה של סותרי חומצה יכולה לשפר את ההרגשה לטווח קצר.

תסמינים לא טיפוסיים – בין התסמינים הלא טיפוסיים לריפלוקס: אסטמה, צרידות, כאבי אוזניים, דלקות חניכיים קשיי בליעה ועוד.

הטיפול בריפלוקס

המטרות העיקריות של הטיפול בריפלוקס הן הפגת התסמינים, ריפוי הדלקת ומניעת סיבוכים. מהלך הטיפול מבוסס על שינויים באורח החיים ובהרגלי האכילה, לצד טיפול בהיקפים ההולכים ופוחתים עם התקדמות.

שינוי אורח החיים אחת ההמלצות הראשונות לשינוי אורח החיים היא הימנעות ממאכלים המייצרים חומצה ומגרים את הקיבה. בין המוצרים הללו: קפה, שוקולד, אלכוהול ומזון עתיר שומנים. בנוסף מומלץ לסובלים מריפלוקס המעוניינים לשפר את מצבם, להפסיק לעשן לרדת במשקל, להימנע מארוחות לפני השינה, לאכול מנות קטנות יותר ולישון על כרית מוגבהת.

טיפול תרופתי – הטיפול התרופתי המקובל הוא על ידי סותרי חומצה או טבליות נגד צרבת אן על ידי תרופות המורידות את רמת החומציות של הקיבה. במקרה של הופעת הליקובקטר פילורי, ניתן טיפול משולב עם תרופות אנטיביוטיות.

טיפול כירורגי  – במקרים שבהם הטיפול התרופתי אינו מועיל, ניתן לבצע ניתוח לפרוסקופי,  ניתוח המתבצע על ידי חדירה לבטן דרך מספר חתכים קטנים בפיקוח מצלמה. במהלך הניתוח, יוצרים הרופאים,  בחלקה העליון של הקיבה, שסתום חדש המונע את עליית הנוזל מהקיבה לוושט.

Comments are closed.