הוויאגרה הישראלית אושרה על ידי משרד הבריאות – המאבק המשפטי בין הוויאגרה לתרופות הגנריות

אין אונות הינה תופעה נפוצה מאד בקרב גברים בגילאי 20-70. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כ-16% מהגברים ברחבי תבל סובלים מבעיות אין אונות וקשיי זקפה. יתרה מכך, אין אונות איננה רק בעיה של מבוגרי החבורה. מנתוני המחקר של ארגון הבריאות העולמי עולה כי כ-8% מהגברים בשנות ה-20 לחייהם סובלים ברמה כזה או אחרת מאין אונות. בגיל 40, הבעיה מחריפה שבעתיים. למעשה, ארגון הבריאות העולמית טוען כי כל גבר שני בגילאי 40-70 סובל מאין אונות.

בינואר 2013, משרד הבריאות הישראלי אישר את התרופה לאין-אונות "תרים", אשר זכתה זה מכבר לכינוי "הוויאגרה הישראלית". התרופה, אשר פותחה על ידי חברת אוניפארם, מכילה סילדנאפיל אשר גורם להרחבתם של כלי הדם בפין וכתוצאה מכך לזקפה. על פי הפרסומים באתרי התקשורת והמגזינים הכלכליים, התרופה החדשה אמורה להוות אלטרנטיבה זולה ואיכותית לכדור הוויאגרה המפורסם. לאחר אישורו של משרד הבריאות, בחברה המפתחת, אוניפארם, מתכננים כעת לשווק את המוצר בעלות אטרקטיבית במיוחד.

כיום, מכירותיה של הוויאגרה בישראל עומדים על מיליוני שקלים ומדובר באחת התרופות הפופולאריות ביותר בכל העולם כולו כנגד אין-אונות. הוויאגרה משווקת בארץ על ידי חברת פייזר האמריקנית. חשוב לציין כי ייתכן בהחלט מאבק לא פשוט בין שתי החברות. במאי 2013, פייזר הגישה כנגד אוניפארם תביעה בסך כ-10 מיליון שקלים בגין "הפרת פטנט רשום".

המאבק המשפטי וסוגיית החברות הגנריות

מבחינה משפטית, הפטנט הרשום של ויאגרה בישראל תקף עד פברואר 2014. כעת, נראה כי אוניפארם בחרה לרשום את המוצר ולהתחיל לשווק אותו עוד קודם לפקיעת תוקפו של הפטנט. גישה זו, הנקראת "השקה בסיכון", הינה מהלך במסגרתו חברה משיקה מוצר גנרי אשר על פניו נראה כי הוא עדיין חוסה תחת פטנט, וזאת תוך כדי שהיא ממתינה לראות האם החברה המקורית תגיש כנגדה תביעה בגין העניין.

כאשר מוגשת תביעה כאמור, החברה הגנרית שואפת להוכיח כי אין תוקף לפטנט של החברה המקורית. במידה והחברה הגנרית (במקרה זה – אוניפארם) זוכה במשפט, הרי שהיא מרוויחה גם את זמן ה"השקה בסיכון". אחרת, היא תאלץ לא רק להפסיק את ההשקה אלא גם לשלם קנס ופיצויים.

ויאגרה גנרית יכולה להימכר, כמו כל תרופה גנרית, במחירים נמוכים באופן משמעותי מהדגם המקורי של התרופה. כיום, סל הבריאות הישראלי איננו כולל את הוויאגרה, "גלולת היהלום הכחולה". היא נמכרת בבתי המרקחת ברחבי הארץ, עם מרשם רופא, ובעלות של כ-50 ₪ לכדור. אי לכך, מטופלים הזקוקים לתרופה בתדירות גבוהה נאלצים לשאת בתשלומים המגיעים עד כדי מאות שקלים בחודש.

תחרות עולמית על שוק של כרבע מיליארד שקלים

עוד לפני כניסתה של הגנריקה לתחום, התחרות בין שלוש התרופות המקוריות – סיאליס (הישראלית), ויאגרה ולויטרה – הובילה כבר לירידה מסוימת במחירים. חשוב להדגיש כי אישור משרד הבריאות לגבי "תרים" של אוניפארם איננו עניין של מה בכך. גם תרופות גנריות חייבות במרשם, וזאת בדומה לתרופה המקורית. קבלת המרשם מהווה חלק חשוב בתהליך וזאת בשל תופעות הלוואי אשר עלולות לאפיין תרופות באין אונות. לדוגמא, תופעות אלה יכולות להיות קטלניות, בעיקר בקרב חולים הסובלים מבעיות לב. היות ובעיות לב ואין-אונות מופיעות לא אחת במקביל, הסכנה אף גדלה.

שוק תרופות האין אונות הישראלי מגלגל מדי שנה כ-130 מיליון שקלים. על פי ההערכות, שוק התרופות המזויפות הפועל "לצידו" מגלגל סכומים דומים. אי לכך, והיות ומדובר בסך כולל של כרבע מיליארד שקלים, הרי שהתחרות ברורה. בארה"ב, מבחינה משפטית, הפטנט הרשום מאחורי הוויאגרה, אשר זכתה לכינוי "גלולת הפלא הכחולה", עבר מספר מבחנים בערכאות השונות.

כיום, הפטנט האמריקאי על הוויאגרה תקף עד שנת 2019. זאת חרף ניסיון גם של חברות גנריקה שונות בארצות הברית לקרוא תיגר על הפטנט המדובר. גם ענקית התרופות הישראלית, טבע, נמצאת "בעניינים". טבע משווקת תרופה גנרית לאין אונות הנמכרת בקנדה וברוסיה. במדינות אלה, עלה בידה של טבע לגבור על פייזר האמריקנית במסדרונות בתי המשפט.

The following two tabs change content below.

Comments are closed.