מחלת הפרקינסון הינה מחלה ניוונית של מערכת העצבים אשר באה לידי ביטוי בין השאר ברעד במנוחה והפרעות בתנועה. המחלה נושאת את שמו של ד"ר ג'יימס פרקינסון, אשר תיאר אותה לראשונה לפני כ-200 שנה. לצערנו, פרקינסון הינה מחלה חשוכת מרפא והחולים אשר לוקים בה סובלים מתסמינים שונים המחמירים עם הזמן.
על פי מאמר שפורסם לאחרונה בעיתון "הארץ" (יולי, 2011), מספר חולי הפרקינסון בישראל רב מן ההערכות הקודמות. למעשה, על פי תוצאות המחקר, המומחים מעריכים כי ישנם בישראל כ-25,000 חולים הסובלים מפרקינסון ברמות שונות (זאת בניגוד להערכות קודמות אשר הציבו את מספר חולי הפרקינסון בישראל על כ-15,000 איש "בלבד"). ואכן, מדובר במחלה אשר תוקפת ישראלים רבים, בדיוק כפי שהיא הכתה ב"מהלומת סנוקר" את המתאגרף הנודע, מוחמד עלי, לאחר פרישתו.
טיפול רפואי חדשני המקפל תקווה בתוכו
המחקר הרפואי עסק ועוסק רבות בפיתוח תרופות וטיפולים רפואיים אשר יסייעו לחולי פרקינסון מבחינת התמודדותם עם המחלה. באפריל 2008, בוצע בבית החולים רמב"ם בחיפה ניתוח חדשני לטיפול בפרקינסון על ידי השתלת אלקטרודות בעומק המוח. למעשה, הטכנולוגיה המדוברת (אשר באה לידי ביטוי בניתוח ברמב"ם) הייתה חלק ממחקר רפואי מעמיק בנושא שהחל בתחילת שנות ה-2000. מאז, ובעקבות התפתחותה המשמעותית של הטכניקה הכירורגית המאפשרת השתלת אלקטרודות גירוי במוח, חולי פרקינסון רבים בעולם זכו לשיפור של ממש באורח חייהם. הבשורה הגיעה ארצה, כאמור, עם הניתוח בבית החולים רמב"ם.
כיצד מבוצע הניתוח?
מדובר בניתוח הטומן בחובו תהליך עתיר טכנולוגיה אשר דורש מהרופא המנתח לבצע את עבודתו ברמת דיוק של חלקי המילימטר. זאת אגב שימוש באמצעי הדמיה ייחודי אשר מבוסס על שילוב תמונות שמתקבלות מדימות CT ו-MRI.
למעשה, ה-MRI מבוצע על ידי רצף חתכים ייחודי המאפשר למנתח לזהות אזורים ספציפיים אליהם הוא מגיע במהלך הניתוח. מדובר בשילוב אשר מעניק למנתח דיוק רב במהלך ניווטה של האלקטרודה אל יעדה במוח (שאיננו אלא אזור בגודל מילימטרים ספורים). זיהוי הפעילות החשמלית האופיינית לגרעין התת-תלמי הינו זה אשר מהווה עבור המנתחים "אור ירוק" לכך שהם במקום הנכון.
מיקומה המדויק של האלקטרודה נקבע לאחר זיהוי הרישום החשמלי האופייני למקום המדובר. למעשה, כבר במהלך הניתוח, נוצר קשר עם המטופל והרופאים בוחנים האם תסמיניה של הפרקינסון פוחתים באופן משמעותי (בזמן אמת) בעת הצבת האלקטרודה במקום המיועד. אי לכך, ניתוחים אלה מתבצעים בהרדמה חלקית כאשר החולה ער ומתפקד.
הצבת האלקטרודה הראשונה איננה אלא "רק" חלקו הראשון של ההליך הרפואי. כשבוע לאחר הניתוח הראשון, המטופל מתייצב לטובת השלב השני – השתלת קוצב מתחת לעצם הבריח שבחזה. בין הקוצב לבין האלקטרודה מחבר חוט זעיר אשר נמשך תחת עורו של המטופל. בניגוד להשתלת האלקטרודה, השתלתו של הקוצב כבר מבוצעת בהרדמה מלאה.
הטיפולים נמשכים לאחר הניתוח כאשר המטופל מגיע לשלב השלישי – תכנות הקוצב עד להשגתו של האפקט הטיפולי המירבי. תכנותו של הקוצב יכול להימשך בין ימים לשבועות. אי לכך, החולה והרופא נדרשים לסבלנות ולמעקב צמוד.
טיפול שאושר בשנת 2002, בשורה עבור חולי הפרקינסון בישראל
מאז אושר טיפול בפרקינסון באמצעות אלקטרודות על ידי רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) בשנת 2002, אלפי מנותחים כבר עברו את ההליך הרפואי. בישראל, הניתוח בוצע לראשונה בבית החולים רמב"ם בשנת 2008. מטופלים רבים אשר עברו את ההליך הרפואי הייחודי הזה העידו על הפחתה והקלה משמעותיות בתסמיני המחלה הקשה. כמו כן, רבים מהם אף נהנו מהפחתה של המינון התרופתי. בישראל, מאז בוצע הניתוח לראשונה, הוא מהווה חלק מסל שירותי הבריאות.
פרופ' מנשה זערור, אשר ביצע את ניתוח הבכורה בבית החולים בחיפה, מדגיש כי תוצאותיו של ההליך המורכב יכולות ממש לשנות את חייו של המטופל מקצה לקצה. במהלך הניתוח הראשון, עלה בידיו של פרופ' זערור להשתיל בהצלחה אלקטרודה במוחה של חולת פרקינסון בת 82. החולה, אשר סבלה מתקופות של "קיפאון בלתי נשלט" ורעידות קשות, דיווחה כי מצבה הרפואי השתפר פלאים מיד עם תום הניתוח. כמו כן, המינון הרפואי הגבוה לו היא הייתה זקוקה בטרם ההליך הרפואי, פחת פלאים. במהלך הניתוח השני, פרופ' זערור שינה לבלי היכר את חייה של אישה אשר סבלה בעקבות בעיה עצבית במוחה מהתעוותויות קשות. גם כאן, הצלחת הניתוח הייתה מרשימה באופן בלתי יתואר.
