לימפומה: הסוגים, גורמים, סימפטומים, כיצד מאבחנים ודרכי הטיפול

הסרטן לימפומה

לימפומה הוא סרטן של בלוטות הלימפה. בלוטות אלו אמורות לשמור על גופנו מפני זיהומים שונים והן נמצאות בכל גופנו ואת חלקן אף ניתן למשש.  

בין הבלוטות הממוקמות ברחבי הגוף מקשרת ברשת של צינורות לימפה זעירים. בין תפקידי מערכת הלימפה: זיהוי חיידקים ווירוסים שפלשו לגוף, ניקוז נוזלים מרקמות שונות אל מחזור הדם והובלה של לימפוציטים –  תאי דם לבנים היודעים לזהות פולשים ולפעול נגדם, אל אזורי הגוף השונים. סקרים מצביעים על עלייה שנתית עולמית של 4.8% בשכיחות של מקרי לימפומה,  ולמרות השערות רבות שהועלו, טרם נמצא קשר חד משמעי בין גורם כלשהו לבין העלייה בשכיחות המחלה.

סוגי הלימפומה

קיימים שני סוגים של לימפומה. לימפומה על שם הודג’קין ולימפומה שאינה הודג’קין. כשמונים אחוזים מהלימפומות המאובחנות הנן לימפומות שאינן הודג’קין.

  • לימפומה על שם הודג’קין – לימפומה על שם הודג’קין תופיע במקרים רבים בגילאים צעירים. ההבדל בינה לבין לימפומה שאינה הודג’קין הוא בקיומם של תאי ריד-סטרנברג,  תאים בעלי מראה ייחודי שיתגלו רק בביופסיה ושאינם מופיעים בדרך כלל בלימפומות אחרות.
  • לימפומה שאינה הודג’קין – לימפומות אלה מתחלקות לשתי תת קבוצות: לימפומות המתפתחות במהירות ומתגלות לרוב בשלבים המוקדמים ולימפומות איטיות. את סוגי הלימפומות נוטים לחלק לפי התא הממאיר הראשוני – לימפוציט B או לימפוציט T. מקרים המתפתחים מלימפוציט T יהיו במקרים רבים אגרסיביים יותר מאלה המתפתחים מלימפוציט A.
חזור למעלה ↑ ↑

הגורמים ללימפומה

למרות המחקרים הרבים הנערכים בנושא, טרם נמצאו גורמים מובהקים לאף אחד מסוגי הלימפומה. יחד עם זאת, התגלו גורמים המעלים את הסבירות להתפתחות לימפומה שאינה על שם הודג’קין.

  • לימפומה על שם הודג’קין – כאמור, למרות מחקרים רבים הנערכים בנושא, טרם נתגלו הגורמים ללימפומה על שם הודג’קין.
  • לימפומה שאינה הודג’קין – אנשים הנוטלים תרופות למניעת דחייה של איבר מושתל, בעלי חיסוניות נמוכה  וחולי צליאק, הם בעלי סבירות גבוהה ליותר להתפתחות של לימפומה שאינה הודג’קין.
חזור למעלה ↑ ↑

סימפטומים ללימפומה

לימפומה אינה מתאפיינת בדרך כלל בתסמינים ייחודיים המצביעים עליה בבירור, אולם קיימים מספר סימפטומים משניים העלולים להעיד על המחלה.

  • נפיחות בבית השחי או במפשעה – זהו התסמין הראשון של לימפומה מסוג הודג’קין. במידה והוא מופיע, מומלץ לפנות לרופא ולהיבדק.
  • חום ממושך – חום של יותר משלושים ושמונה מעלות, הנמשך זמן רב ללא סיבה ברורה עלול להיות סימפטום של המחלה.
  • ירידה במשקל – ירידה של עשרה אחוזים ויותר במשקל הגוף, ללא סיבה ידועה עלולות  להעיד על התפתחות של לימפומה.
  • הזעה מוגברת – גם הזעות לילה מוגברות, כאלה שדורשות את החלפת הסדין או הבגדים, עלולות להיות סימן להתפתחות של לימפומה.

במקרה של הופעת סימפטום כזה או אחר מן הרשימה יש לשקול לפנות לרופא המשפחה שלכם בקופת החולים (כללית, מכבי, מאוחדת, לאומית) או במקרים חריגים לבית החולים או לשירותי רפואה דחופה באזור מגוריכם.

חזור למעלה ↑ ↑

כיצד מאבחנים לימפומה

האבחנה תתחיל ברוב המקרים על ידי רופא המשפחה שיערוך בדיקה גופנית וימליץ על בדיקות נוספות. במידה והתוצאות אינן תקינות הוא יפנה אותך לסדרת בדיקות נוספות.

  • ביופסיה בדיקת תאים שנלקחו מבלוטת לימפה מוגדלת. לקיחת הדגימה מתבצעת בניתוח קטן תחת הרדמה מקומית. במידה והבדיקות יעלו כי מדובר בלימפומה מסוג הודג’קין, ייערכו בדיקות נוספות כדי לקבוע באיזה שלב נמצאת המחלה.
  • בדיקות דם – בדיקות אלה יערכו על מנת לבדוק מספר גורמים: רמת תאי הדם האדומים, רמת תאי הדם הלבנים ורמת הטסיות בדם. כמו כן ייבחנו בבדיקות אלו גם תפקודי הכבד והכליות.
  • צילום רנטגן של החזה – צילום הרנטגן של החזה ייערך על מנת לבדוק אם המחלה התפשטה אל בלוטות הלימפה שבחזה.
  • סריקת CT – סריקה היוצרת הדמיה תלת מימדית של פני הגוף. הסריקה אורכת זמן רב יותר מאשר צילום רנטגן ומשמשת לזיהוי מדויק של מיקום הלימפומה ולגילוי ההתפשטות של המחלה.
  • דגימת מח עצם – בדיקה זו מתבצעת על ידי לקיחה של דגימת מח עצם מהחלק האחורי של עצם האגן. משך התהליך כחמש עשרה דקות והוא מתבצע תחת הרדמה מקומית.
  • סריקת גאליום/סריקת PET – בדיקה העשויה לספק מידע נוסף בנוגע לממצאים חריגים בצילומי הרנטגן. במהלך הבדיקה מוזרקים לגוף חומר רדיואקטיבי קל או גלוקוז מסומן ולאחר מכן נסרק הגוף בסורק מיוחד.
  • הדמיית תהודה מגנטית (בדיקת MRI) – סריקה המתבצעת על ידי שדות מגנטיים כדי לייצר הדמייה של פנים הגוף. אינה מתבצעת בדרך כלל בחולי לימפומה, אלא כדי לאמת ממצאים של בדיקות אחרות.
חזור למעלה ↑ ↑

דרכי הטיפול בלימפומה

דרכי הטיפול המשלבות כימותרפיה וקרינה, משתנות בהתאם לסוג הלימפומה ולרמת ההתפשטות שלה בגוף.

  •  הטיפול בלימפומה ע”ש הודג’קין – בשלב מוקדם של המחלה ניתן לעיתים להשתמש בקרינה בלבד –  קרניים באנרגיה גבוהה אשר משמידות את התאים הנגועים תוך פגיעה נמוכה ככל האפשר בתאים הבריאים. בשלבים מתקדמים יותר, כימותרפיה היא הטיפול העיקרי. לעיתים בשילוב עם טיפול בתאי גזע, או טיפול בסטרואידים המסייעים בהשמדת התאים הממאירים.
  • הטיפול בלימפומה שאינה הודג’קין – בשנים האחרונות התפתח מאוד הטיפול בלימפומה שאינה הודג’קין והוא מאפשר לרפא אנשים רבים או לשמור עליהם שנים רבות במצב של הפוגה. מחלה זו תטופל לרוב בכימותרפיה במשולב עם נוגדנים חד-שבטיים בשילוב עם טיפול בקרינה. בהתאם לדרת המחלה.

מדפלוס (MedPlus)
Logo