קלינאי תקשורת הינו בעל מקצוע מהתחום הפרא-רפואי, (תחום רפואי שמשלים את עבודת הרופא הקלאסית, ומטרתו לתת טיפול ממוקד תחום מסוים), אשר הוכשר והוסמך בארץ לעבוד בתחום השמיעה, בדיקות השמיעה, מכשירי שמיעה וכו', וגם בתחום התקשורת, השפה הבליעה, ז"א, אבחוני שפה, דיבור, היגוי, גמגום, קשיי אוכל ובליעה וכו'. לאחר סיום 4 שנות הלימודים וקבלת תואר ראשון מפקולטה מוכרת בארץ או חו"ל, כל הקלינאי תקשורת, חייבים לעבור מבחן ממשלתי, על מנת לקבל היתר עבודה ורישיון לעסוק בתחום בארץ.
קלינאי תקשורת רבים עובדים במספר תחומים במקביל, גם בשמיעה וגם בתחום הדיבור או הבליעה. חלקם ממשיכים ועושים התמחות בתחום מסוים ומתמקצעים בו. הקלינאים בארץ, יכולים לעבוד במרכזים רפואיים, בתי חולים, קופות חולים, משרד הבריאות, ומצד שני, בבתי ספר, בגנים חינוכיים דרך משרד החינוך, וגם כן, כעבודה פרטית, או פרילנסר.
תחומי הטיפול
קלינאי תקשורת כמו שהזכרתי למעלה, בד"כ מתמקצעים בתחום ראשי שזה, שמיעה, דיבור או בליעה. וממשיכים ללמוד ולהתפתח בתוך העולם הזה. חלקם מעדיפים לשלב עבודה במס' תחומים יחד. בתחום השמיעה, קלינאי התקשורת אחראי על ביצוע בדיקות שמיעה, בדיקות הדים כוכלאריים מהאוזן OAE, פוטנציאלים שמיעתיים חשמליים BERA, בדיקות איזון וסחרחורת (מבחן קלורי), התאמה והרכבת מכשירי שמיעה ועוד, ובתחום הדיבור, זה כולל, אבחון שפתי, בניית תוכנית טיפולית למגוון הבעיות השפתיות כגון, מקרי צרידות, גמגום, דיבור מרוח, חטוף או מהיר, שיבושי היגוי, איחור שפתי, וטיפול בבעיות הנ"ל. בתחום הבליעה, קלינאי התקשורת אחראי, לאבחון בעיות הבליעה למטופל, התאמת אוכל, תרגולים לשם שיפור היכולות הפונקציונאלית של הפה והשפתיים לאנשים שנפגעה היכולת שלהם עקב שבץ מוחי, טראומה או מסיבות אחרות ומגוונות.
מי פונה לאבחון אצל קלינאי תקשורת?
כעיקרון, כל בן אדם אם הוא פעוט בן שנה או מבוגר בן 80, יכול להרוויח מטיפול של קלינאי תקשורת תלוי במקרה ובנכונות שלו לתקן את ההפרעה שממנה הוא סובל. בקופות החולים ובקהילה קיימות דרכי מיון שונות שנבנו במהלך השנים לאיתור ילדים המעלים חשד לעיכוב בהתפתחות התקשורת, השפה והדיבור. הילדים מופנים מהקהילה למכוני התפתחות הילד לצורך הערכה בצוות רב-מקצועי והתערבות על-פי הצורך, וגם ניתן לשלוח ישירות לקלינאי תקשורת בקהילה לצורך הערכה והתערבות.
כל הילדים המופנים לאבחון על ידי קלינאי תקשורת, חייבים לעבור טרם האבחון, בדיקת שמיעה מלאה במכון אודיולוגי (שמיעה)! לבדיקה זו נדרש סיכום מצב אוטוסקופי. תוצאות הבדיקה ימסרו לידי הקלינאי המטפל. וזה עוד פעם מדגיש את האינטגרציה של התחומים השונים בהפרעות בתקשורת באבחון וטיפול בבעיות מגוונות ומורכבות.
מתבגרים ומבוגרים אשר סובלים מבעיות שפתיות כגון שיבושי היגוי, גמגום, חוסר שטף, דיבור מרוח ועוד בד"כ מקבלים הפניה לקלינאי תקשורת מטעם הרופא משפחה וניגשים באופן עצמאי לקבל טיפול מתאים.
מבוגרים לרוב אשר סובלים מבעיות נוירולוגיות כגון: אפזיה: שהיא פגיעה במרכזי השפה במוח בעקבות אירוע מוחי או בעקבות מחלה נוירולוגית כלשהי , דיסארטריה (חולשה באיברי ההגייה על רקע פגיעה נוירולוגית שגורמת לירידה במובנות הדיבור), אפרקסיה (פגיעה בתכנון תנועות הדיבור על רקע פגיעה מוחית) ודיספגיה (הינה הפרעה במנגנון הבליעה), מבוגרים אלה, נדרשים לטיפול והערכה של צוות קלינאים, אשר מאבחנים את השלב הפגוע ובונים תוכנית מטרה אשר תכלול, תרגילים שיקומיים, שיטות פיצוי כמו מנחי ראש מסוימים שמפצים על פיזיולוגיה לקויה והתאמת מרקם אוכל.
קריטריונים להתחלת טיפול
מאבחנים ילד כבעל לקות שפה הזקוק להליך טיפולי, כאשר כישורי ההבנה ו/או ההבעה המילולית שלו נמוכים ב- 1.25 סטיות תקן מאלה של בני גילו הכרונולוגי. בפועל הטיפול מתחיל כאשר הפער יותר מורגש, וזוהה כבר ע"י צוות רפואי בטיפת חלב, או בעקבות זיהוי של ההורים והפניה מטעמם לקבל אבחון וטיפול.
נוהגים קלינאי התקשורת לבצע הערכות שפה הנשענות על ניתוח מדגמי שפה ספונטאנית של הילד תוך שימוש במדדים שפותחו במיוחד בשפה העברית (למשל, HIPSyn, HARSP), וכן על דווח ההורים והגננות.
מבוגר בד"כ פונה מעצמו לטיפול של קלינאי תקשורת, או במקרה שהוא בבית חולים גריאטרי הסובל מפגיעה נוירולוגית כמו שהוזכר לעיל, אז הצוות הסיעודי, או המשפחה, יעזרו לו לקבל את הטיפול באשפוז.
מתי מפסיקים טיפול אצל קלינאי תקשורת?
קלינאי התקשורת כותבים "סיכום ביניים" כל 9-15 טיפולים על מנת לעקוב אחר השגת המטרות הטיפוליות והצורך להתאימן להתקדמות המטופל בהתאם לעקרונות של "פרקטיקה מבוססת ראיות" (Evidence based practice). במקרה שהמטופל לא מציג התקדמות, יהיה על הקלינאי להחליט האם להפסיק טיפול ו/או להתייעץ עם הקלינאי האחראי בקהילה או להביאו לדיון בצוות הרב-מקצועי במערך ההתפתחותי.
הקריטריונים להפסקת טיפול:
- המטופל השיג את מטרות הטיפול ואין צורך בהמשך ההתערבות.
- המטופל אינו מתקדם והוא יופנה לדיון בצוות רב-מקצועי אשר יחליט על המשך הדרך.
- המטופל סיים את מכסת הטיפולים לה הוא זכאי אך עדיין זקוק להמשך טיפול, יהיה על הקלינאי/ת לפנות לאחראי/ת הקופה ולבקש המשך טיפול.
