על פי רוב, כאשר אדם מקבל טיפול רפואי, הצפייה היא כי הרופא (או בעל המקצוע) יפעל במיומנות אשר תסייע במציאת מזור למצוקה הבריאותית. עם זאת, ובדומה לכל אחד מאיתנו, גם רופאים ואנשי מקצוע בתחום הרפואה הינם בני אדם. ואכן, לא אחת, אנו נאלצים להתמודד עם נזקים הנגרמים כתוצאה מרשלנות רפואית.
המונח המשפטי "רשלנות רפואית" מקפל בתוכו שורה ארוכה של תרחישים אפשריים. לדוגמא, רשלנות רפואית בניתוח עלולה לגרום לנזקים בריאותיים, ורשלנות רפואית באבחון גידול סרטני יכולה להביא לאי מתן טיפול נאות במועד. מיותר לציין כי רשלנות רפואית, על גווניה השונים, עלולה לגרום לנזקים קשים ביותר (ואף למוות).
לא עניין חדש
סוגיית הרשלנות הרפואית איננה עניין משפטי חדש. החברה האנושית התמודדה עם נושא זה מקדמת דנא. לדוגמא, ניתן לראות התייחסות לכך במשנה היהודית:
רופא אומן שריפא ברשות בית דין והזיק בשוגג – פטור, במזיד – חייב מפני תיקון העולם" (תוספתא גיטין, פ"ג, ה"ח).
והרשב"ץ מוסיף:
מפני תיקון העולם ורופא אומן העושה ברשות בית דין, שאם לא נפטרנו בשוגג, אתי לאמנועי מלרפאת (יימנעו מלהעניק טיפול רפואי)?" (תשב״ץ ח״ג, פב).
למעשה, ניתן לראות בדברים אלה את עיקר המחלוקת בסוגיית הרשלנות הרפואית. מחד, נראה כי אין ספק שאדם אשר נגרם לו נזק בגין רשלנות רפואית זכאי לפיצוי (ככל אדם אשר נפגע מחמת רשלנות). ואכן, תביעות בגין רשלנות רפואית מוגשות מכוח עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1986 (סעיפים 35-36). עם זאת, מאידך, כבר בדבריו של הרשב"ץ אנו יכולים למצוא סדקים משפטיים בקביעה קטגורית זו, וזאת משום שקיים חשש ברור כי הטלת אחריות על רופאים בכל מקרה תביא אותם להימנע ממתן טיפול. גם בימינו אנו, סוגיות אלה עדיין עומדות במרכז המתח שבין רפואה ומשפט.
ישראל 2012: עליה במספר התביעות, זינוק בשיעור הפיצויים
בשנים האחרונות, ניתן לראות עלייה משמעותית מבחינת הגשת תביעות בגין רשלנות רפואית בישראל. במאי 2012, מבקר המדינה פרסם דו"ח שנתי ובו התייחסות ספציפית לעניין זה. המבקר עמד על ההיקף ההולך וגדל של תביעות רשלנות רפואית המונחות לפתחן של הערכאות המשפטיות במדינה. בבואו לבחון את הסוגיה, מבקר המדינה מצא מספר גורמים עיקריים לתופעה זו. ראשית, ניתן להבחין בעלייה ניכרת מבחינת המודעות הציבורית לנזקים אשר נגרמים כתוצאה מטיפול רפואי.
כמו כן, המודעות הציבורית גברה גם בכל הקשור לעמידה על זכויות ודרישת פיצויים בגין נזקים אלה. המבקר ציין גם את התמורות שחלו בפסיקת בתי המשפט בכל הנוגע לרשלנות רפואית. הודגש כי בתי המשפט הרחיבו באופן קונסיסטנטי ועקבי את היקף אחריותם של המוסדות הרפואיים ובעלי מקצועות הרפואה. לכך ניתן להוסיף כמובן את העלייה המשמעותית בשיעורי התשלום הממוצעים בגין רשלנות רפואית. לדוגמא, במקרה שאירע בשנת 2012, בית המשפט פסק לאדם בודד פיצויים בסך כ-16 מיליון שקלים בגין רשלנות רפואית.
הגורמים לרשלנות רפואית ומבחן "הרופא הסביר"
בדומה לסוגיות רבות בדיני הנזיקין, גם רשלנות רפואית מושפעת ממספר גורמים. גורמים אלה מהווים אבני בוחן עבור הערכאות המשפטיות בבואן לדון ברשלנות רפואית. לדוגמא, אין דין רשלנות רפואית בגין תגובה בלתי צפויה של מטופל לתרופה מסוימת, כדין רשלנות פושעת אשר גרמה למוות מחמת התנהלות לקויה והפרת נהלים ברורה.
רשלנות רפואית יכולה לנבוע ממספר גורמים כגון: אבחון רפואי לקוי, טעויות במהלך ביצוע הטיפול הרפואי (לדוגמא, רשלנות במהלך ניתוח), בחירת שיטת טיפול שאיננה מתאימה לחולה, העדר פיקוח לאחר מתן טיפול רפואי, אי שמירה על מסמכים רפואיים כנדרש, מתן טיפול רפואי לא קבלת הסכמה מדעת ועוד.
חשוב אפוא להבחין בין רשלנות רפואית הנגרמת כתוצאה מטעויות אנוש, לבין רשלנות רפואית הנובעת מפעולות רשלניות מצד הצוות הרפואי. בתי המשפט בוחנים את הסוגיה הנ"ל ממשקפי ה"רופא הסביר". דהיינו, השופטים מנסים לבחון את פעולותיו של הצוות הרפואי והאם "רופא סביר" היה פועל באופן המדובר, אם לאו. מיותר לציין כי מבחן ה"רופא הסביר" נתון לא אחת לפרשנות. לדוגמא, בתי המשפט מבקשים להימנע מפסיקות הנעוצות בחוכמה שבדיעבד. אחת הפסיקות המפורסמות בעניין זה ניתנה בבית המשפט העליון בע"א 280/60 פרדו נ' חפץ, פ"ד טו 1974:
"המבחן אשר על פיו על בית משפט לבחון בו מעשה או מחדל פלוני של רופא תוך כדי טיפולו המקצועי, אם יש בו או אם אין בו משום רשלנות, איננו מבחן של חכמים לאחר המעשה אלא של הרופא הממוצע בשעת מעשה; רופא בשר ודם עשוי לטעות, ולא כל טעות מהווה רשלנות".
פסיקה זו זכתה לציטוטים רבים בערכאות המשפטיות, ולא בכדי. בתי המשפט איננם פוסקים פיצויים אוטומטיים עבור נפגעי רשלנות רפואית. במידה ומונחת לפתחו של בית המשפט תביעה כגון דא, שומה על השופט לבחון היטב האם מדובר במעשים אשר עלו כדי רשלנות. שנאמר – רופא הינו בשר ודם, על כן הוא עלול לטעות, ולא כל טעות רפואית הינה רשלנות המצדיקה פסיקת פיצויים.
רשלנות רפואית או טעות אנוש?
ובכן, מהו אפוא הפער בין רשלנות רפואית לטעות אנוש? בדומה לכל שאלה משפטית, גם כאן התשובה איננה חד משמעית. סוגיות הנוגעות לרשלנות רפואית נבחנות על ידי בתי המשפט ב"זכוכית מגדלת". על מנת לבור את המוץ מן התבן, בתי המשפט נעזרים בחוות דעת רפואיות מקצועיות. כמו כן, הצדדים לתביעה מציגים אף הם חוות דעת רפואיות מטעמם. חשוב לציין כי המגמה הרווחת בפסיקת בתי המשפט בישראל הינה כי רשלנות רפואית מזכה בפיצויים, גם כאשר מדובר בטעות אנוש.
עם זאת, בניגוד לרשלנות בתחומים אחרים (לדוגמא, רשלנות שגרמה לתאונת דרכים), רשלנות רפואית בדרך כלל לא תביא למאסר בפועל או להרשעה פלילית. על פי רוב, רשלנות רפואית נותרת במתחם המשפט האזרחי. גם כאן ניתן לציין כי רשלנות רפואית פושעת, אשר גרמה לנזקים חמורים ביותר, עלולה להוליד כתב אישום. ידוע בכך סיפורה של ד"ר סווטלנה רוסו-לופו. רופאה מרדימה אשר בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עליה שמונה שנות מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח. הרופאה הורשעה בפלילים בגין רשלנות רפואית מצידה שגרמה למותה של ילדה בת שלוש וחצי שעברה ניתוח פזילה בבית החולים אסותא.
חשוב להדגיש כי גזר הדין החמור שניתן כנגד ד"ר רוסו-לופו נחשב כחריג בנוף המשפטי (והוא יוצא מן הכלל המוכיח את הכלל). במרבית המקרים, רופאים רשלנים ייאלצו לשלם פיצויים לניזוק, ולא יישאו באחריות פלילית. זאת גם כאשר הנזקים בגין הרשלנות גרמו למות המטופל. יודגש כי בתי המשפט הרחיבו באופן משמעותי את אחריותם של הרופאים והעוסקים ברפואה בישראל.
אחרית דבר – האם יש מקום לחקיקה ספציפית?
רשלנות רפואית הינה בהחלט סוגיה מורכבת מאין כמוה. מצד אחד, עומד אדם אשר הגיע לקבל טיפול רפואי ומצא את עצמו נפגע כתוצאה מהטיפול המדובר. מאידך, החמרת יתר כנגד רופאים בגין רשלנות עלולה ליצור גם אפקט שלילי על הרפואה בישראל. לדוגמא, קיים חשש מפני התפתחותה של "רפואה מתגוננת". רפואה המבקשת "לכסות" אחר כל המקרים האופציונאליים באופן מוגזם וחסר פרופורציות. מיותר לציין כי רפואה מתגוננת מהווה גם נטל כלכלי עצום על הציבור והמדינה.
כיום, בתי המשפט בישראל מכירים בזכותם של נפגעי רשלנות רפואית לפיצויים במרבית המקרים. גם "טעויות אנוש" בלתי צפויות מזכות את המטופל בפיצוי בגין נזקיו. עם זאת, נראה כי קיים פער משפטי-חברתי בין החקיקה לבין עמדת הפסיקה. לדוגמא, רשלנות רפואית נבחנת על בסיס עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין. מדובר בעוולה המשמשת גם לסוגיות אחרות לחלוטין (לדוגמא, רשלנות במתן ייעוץ פיננסי).
אי לכך, ייתכן ויהיה זה נכון לשקול חקיקה ספציפית הנוגעת לרשלנות רפואית. חקיקה דווקנית זו תוכל לעגן את זכויות החולים אל מול זכויות הרופאים, זאת תוך כדי התחשבות בהיבטים המיוחדים של הנושא – המוסריים, החברתיים, הכלכליים והמשפטיים.
