מהו פסוריאזיס תסמינים
לפני שנצלול אל ההשפעה הנפשית של מחלה זו, קודם כל נבין מהי מחלת הפסוריאזיס. פסוריאזיס היא מחלה דלקתית כרונית שכיחה יחסית, אשר נגרמת מפעילות לא תקינה של מערכת החיסון. בפסוריאזיס תאי עור חדשים שהגוף מייצר מצטברים עוד לפני שתאי העור הישנים נשרו, לרוב באזורי העור ולעיתים גם במפרקים. תופעה זאת מתרחשת מאחר שמערכת החיסון פועלת בטעות כנגד תאי העור במקום כנגד הזיהום. תופעה זו פוגעת בעור באופן הבא לידי ביטוי באדמומיות, קילופים (קשקשים עוריים), יובש וגרד, אלו הם פסוריאזיס תסמינים עיקריים. חשוב להבין שמחלה זו היא אינה מדבקת, אך עם זאת היא בעלת ביטוי חיצוני בולט אשר קשה להסתיר. זאת הסיבה העיקרית לפגיעה הנפשית של המחלה, ועל פי ההערכות, אחד מתוך שלושים אנשים חולים בה. בשל הופעתה החיצונית הבולטת, פסוריאזיס עלולה להשפיע על דימוי גוף, ביטחון עצמי, יחסים חברתיים ועוד.
השפעה רגשית וחברתית
ישנן תחושות ורגשות אשר נפוצים ושכיחים בקרב חולי הפסוריאזיס. בתוך כך נכללים תחושות דיכאון, חרדה, בושה ואפילו רצון להימנע מאינטראקציות אנושיות והסתגרות חברתית. בזמן אינטראקציה חברתית עולות באופן טבעי תגובות של אחרים או אפילו מבטים כלפי נגעי העור. תגובות אלו עשויות להחמיר את החרדה להיראות בציבור כמו גם להוריד את הביטחון העצמי ולפגוע בדימוי הגוף של החולה. והבעיה האמיתית היא שתחושות ומצב נפשי עשויים להשפיע ואף עלולים להחמיר את מצב העור ואת מחלת הפסוריאזיס. כך, נוצר מעגל שמזין את עצמו. ככל שהחולה מרגיש רע עם עצמו ונכנס לדיכאון, מתח וחרדה, המצב של המחלה מחמיר והוא עוד יותר חושש להיראות בציבור, כך שמצבו הנפשי מדרדר גם הוא וחוזר חלילה.
הקשר בין סטרס והחמרת המחלה
ישנו קשר ישיר בין מתח נפשי לבין התפרצות או החמרה של פסוריאזיס, בדומה למחלות עור על רקע נפשי אחרות. טראומה או מצב קיצוני בחיים האישיים כגון מחלה קשה, פיטורין, אובדן של אדם קרוב או אפילו תקופת לחץ ועומס בעבודה או בלימודים עשויים לגרום התפרצות המחלה או להחמרתה. אם כן, כל מצב של לחץ או חרדה נפשית עשוי להוביל לפסוריאזיס ולהחמרתו, וחשוב להבין גם כיצד מנגנון זה פועל. כאמור, פסוריאזיס היא מחלה כרונית ודלקתית, שבה מערכת החיסון תוקפת את תאי העור במקום את גורמי הזיהום. חרדה ולחץ אשר אינם רק נפשיים אלא גם מצב פיזיולוגי, עשויים להפעיל את מנגנוני הדלקת הללו, ובכך להגביר את המחלה או לגרום להתפרצותה. בנוסף להחמרה בקרב המאובחנים עם המחלה הכרונית, סטרס עשוי לגרום להתפרצות ראשונית בקרב אנשים בעלי נטייה להתפתחות המחלה. זאת הסיבה שכחלק מהטיפול הכולל בפסוריאזיס חובה לשים דגש גם על הרגעת הגוף והנפש.
דרכי התמודדות נפשית
כחלק מהטיפול במחלת הפסוריאזיס, כמו גם במחלות עור על רקע נפשי אחרות, חשוב לשים דגש מרכזי על הפחתת המתח ושיפור מצב הרוח הכללי של החולה. ישנן מספר שיטות יעילות למטרה זו, ובהן מדיטציה, יוגה, תרגול נשימות, פעילות גופנית וטיפול פסיכולוגי. בדומה לכך, ישנה חשיבות מכרעת לתמיכה משפחתית וחברתית בחולה, אשר באופן טבעי רוצה להימנע ממפגשים חברתיים. דווקא חיזוק מהבית ומתן תחושה כי הוא אהוב ומוערך בקרב חבריו הקרובים ומשפחתו יכולים לסייע לו להתגבר על החרדה החברתית ואף לשפר את חומרת ההתפרצות בשל שיפור מצבו הנפשי. קיימות קבוצות תמיכה ופורומים ייעודיים לחולי פסוריאזיס בדיוק לשם כך, כדי לאפשר תחושת שייכות וקהילה אשר מקלה על ההתמודדות החברתית והקשיים הנפשיים. חשוב להבין כי פתיחות לגבי המצב מורידה את העומס הנפשי, ועל כן מומלץ במיוחד לא להסתיר את המחלה ולדבר עליה בפתיחות, זהו הצעד הראשון בהתמודדות החברתית.
הגישה ההוליסטית לטיפול
טיפול מוצלח בפסוריאזיס משלב שלושה גורמים, טיפול רפואי, איזון רגשי ותמיכה נפשית. שילוב זה בא לידי ביטוי בגישה הרב תחומית, המשלבת בתוכה את שלושת אנשי המקצוע הרלוונטיים, רופא עור, תזונאי ופסיכולוג. שילוב חשוב זה ישים דגש על כל אחד מהגורמים השונים למחלה ויבטיח טיפול פרטני בכל אחד מהרבדים.
סיכום
כיום, אנחנו מבינים לעומק שניתן ואף רצוי לחיות באיכות חיים טובה גם לצד מחלת הפסוריאזיס או סקביאס (SCABIES). זאת, באמצעות טיפול משולב בגוף ובנפש, באופן המשפר את המצב הפיזי והרגשי כאחד.
