בדיקת דם רגישות לגלוטן (צליאק) אצל ילדים ומבוגרים

מחלת הצליאק (Celiac), הינה מחלה אוטואימונית תורשתית אשר פוגעת במעי הדק. המחלה מוגדרת כאוטואימונית, מכיוון שמערכת החיסון, שבדרך כלל מגנה על הגוף מפני זיהומים חיצוניים, תוקפת תאים עצמיים בגוף. התאים המותקפים במחלת הצליאק הינם תאים שמצפים את המעי הדק, מה שמוביל לדלקת ונזק לרקמות המעי. המצב הזה יכול לפגוע בספיגה של חומרים חיוניים מהמזון, אשר בסופו של דבר מתבטא בתסמינים וסיבוכים שונים.

התגובה הדלקתית מופעלת על ידי צריכה של גלוטן, חלבון אשר נמצא בחיטה, דגן, ושיפון. מזונות המכילים גלוטן הם גם מזונות מעובדים שונים, בירה ואפילו חלק מהתרופות.

צליאק תסמינים

התסמינים של המחלה הינם שונים מאדם לאדם. חלק מן החולים לא יביעו תסמינים בכלל, וחלק יסבלו מתסמינים חמורים. חולים בעלי תסמינים ירגישו כאבי בטן, נפיחות, עצירות או שלשול, איבוד משקל, ועייפות. במקרים קשים, לדוגמא בילדים, המצב הזה יכול להוביל לגדילה מעוכבת ועיכוב בהתפתחות. אצל חלק מהאנשים, הצליאק אמנם לא מתבטא בתסמינים, אך בכל זאת תהיה תת ספיגה של חומרים, כגון ברזל, מה שיכול להוביל לאנמיה.

אבחון צליאק מבוגרים ובילדים

האבחון של מחלת הצליאק נעשה בדרך כלל בעזרת בדיקת דם פשוטה או בעזרת ביופסיה מן הרקמה של המעי הדק, אשר מבוצעת בעזרת בדיקת הגסטרוסקופיה. קיימות שתי גישות שונות לאיתור רגישות לגלוטן בשיטה זו.

הגישה הראשונה (בדיקת דם)

הגישה הראשונה הינה בדיקה לאיתור נוגדנים עצמיים. כמו כן, ניתן לבצע ביופסיה של רקמת המעי הדק, על מנת להעריך את רמת הנזק, בנוסף לאיתור הנוגדנים. הנוגדנים אותם מאתרים הם נוגדנים ממשפחת ה-IGA אשר נקראים TTG ו-EMA. במקרים מסוימים, אצל אנשים שלא מייצרים את הנוגדנים הללו באופן מולד, יהיה צורך לבצע בדיקה לאיתור נוגדנים מסוג IGG הנקראים גליאדין (Gliadin). הבדיקה היא בדיקת דם פשוטה, אשר לא דורשת הכנה מיוחדת, צום, או נטילת טיפול תרופתי כלשהו לפני ביצועה. ניתן לעשות אותה בכל קופת חולים, ובמרפאות פרטיות.

הגישה השנייה (בדיקה גנטית)

הגישה השנייה, הינה ישר לבצע בדיקה גנטית, על מנת לאתר את הגנים האחראים לרגישות לגלוטן. אם הבדיקה הגנטית יוצאת שלילית, אפשר להסיק מכך, כמעט בוודאות, שהמטופל אינו סובל מצליאק. בכך ניתן לשלול את הרגישות לגלוטן כסיבה לתסמינים מהם סובל המטופל, ולהמשיך לחפש סיבה אחרת לתסמינים מהם הוא סובל. הבדיקה הגנטית מבוצעת בקופות החולים וגם בחברות פרטיות שעוסקות באיתור מחלות גנטיות.

מה ההבדל בין הגישות השונות?

איתור הנוגדנים בגוף מאבחן את מחלת הצליאק, כאשר הבדיקה הגנטית מסוגלת לאבחן סינדרום חדש הקרוי "אי סבילות לגלוטן שאינה צליאק". במקרה זה, האנשים שסובלים מסתמינים שונים כמו נפיחות בבטן, יציאות לא תקינות וכאבים, אינם מאובחנים כחולי צליאק מכיוון שבדיקות הנוגדנים במעבדה והביופסיה יוצאות תקינות. חולים אשר סובלים ממחלת הצליאק חווים פגיעה במעי הדק, אשר מובילה לתת ספיגה וסיבוכים נוספים. לעומת זאת, אנשים בעלי רגישות לגלוטן, אמנם סובלים מחלק מהתסמינים, אך המעי שלהם לא נפגע.