בדיקת דם רגישות לגלוטן (צליאק) אצל ילדים ומבוגרים
מחלת הצליאק (Celiac), הינה מחלה אוטואימונית תורשתית אשר פוגעת במעי הדק. המחלה מוגדרת כאוטואימונית, מכיוון שמערכת החיסון, שבדרך כלל מגנה על הגוף מפני זיהומים חיצוניים, תוקפת תאים עצמיים בגוף. התאים המותקפים במחלת הצליאק הינם תאים שמצפים את המעי הדק, מה שמוביל לדלקת ונזק לרקמות המעי. המצב הזה יכול לפגוע בספיגה של חומרים חיוניים מהמזון, אשר בסופו של דבר מתבטא בתסמינים וסיבוכים שונים.
התגובה הדלקתית מופעלת על ידי צריכה של גלוטן, חלבון אשר נמצא בחיטה, דגן, ושיפון. מזונות המכילים גלוטן הם גם מזונות מעובדים שונים, בירה ואפילו חלק מהתרופות.
סטטיסטיקה: רוב האנשים אשר חולים בצליאק, הינם נשאים של גנים, אשר גורמים למחלה. הגנים האחראים על המחלה הם HLA DQ2 ו- HLA DQ. הגנים הללו אינם נדירים. הם נמצאים בכ-30% מהאוכלוסייה. אך בסופו של דבר, המחלה מתבטאת רק ב1% מהנשאים של הגנים הללו.
צליאק תסמינים
התסמינים של המחלה הינם שונים מאדם לאדם. חלק מן החולים לא יביעו תסמינים בכלל, וחלק יסבלו מתסמינים חמורים. חולים בעלי תסמינים ירגישו כאבי בטן, נפיחות, עצירות או שלשול, איבוד משקל, ועייפות. במקרים קשים, לדוגמא בילדים, המצב הזה יכול להוביל לגדילה מעוכבת ועיכוב בהתפתחות. אצל חלק מהאנשים, הצליאק אמנם לא מתבטא בתסמינים, אך בכל זאת תהיה תת ספיגה של חומרים, כגון ברזל, מה שיכול להוביל לאנמיה.
אבחון צליאק מבוגרים ובילדים
האבחון של מחלת הצליאק נעשה בדרך כלל בעזרת בדיקת דם פשוטה או בעזרת ביופסיה מן הרקמה של המעי הדק, אשר מבוצעת בעזרת בדיקת הגסטרוסקופיה. קיימות שתי גישות שונות לאיתור רגישות לגלוטן בשיטה זו.
הגישה הראשונה (בדיקת דם)
הגישה הראשונה הינה בדיקה לאיתור נוגדנים עצמיים. כמו כן, ניתן לבצע ביופסיה של רקמת המעי הדק, על מנת להעריך את רמת הנזק, בנוסף לאיתור הנוגדנים. הנוגדנים אותם מאתרים הם נוגדנים ממשפחת ה-IGA אשר נקראים TTG ו-EMA. במקרים מסוימים, אצל אנשים שלא מייצרים את הנוגדנים הללו באופן מולד, יהיה צורך לבצע בדיקה לאיתור נוגדנים מסוג IGG הנקראים גליאדין (Gliadin). הבדיקה היא בדיקת דם פשוטה, אשר לא דורשת הכנה מיוחדת, צום, או נטילת טיפול תרופתי כלשהו לפני ביצועה. ניתן לעשות אותה בכל קופת חולים, ובמרפאות פרטיות.
הגישה השנייה (בדיקה גנטית)
הגישה השנייה, הינה ישר לבצע בדיקה גנטית, על מנת לאתר את הגנים האחראים לרגישות לגלוטן. אם הבדיקה הגנטית יוצאת שלילית, אפשר להסיק מכך, כמעט בוודאות, שהמטופל אינו סובל מצליאק. בכך ניתן לשלול את הרגישות לגלוטן כסיבה לתסמינים מהם סובל המטופל, ולהמשיך לחפש סיבה אחרת לתסמינים מהם הוא סובל. הבדיקה הגנטית מבוצעת בקופות החולים וגם בחברות פרטיות שעוסקות באיתור מחלות גנטיות.
מה ההבדל בין הגישות השונות?
איתור הנוגדנים בגוף מאבחן את מחלת הצליאק, כאשר הבדיקה הגנטית מסוגלת לאבחן סינדרום חדש הקרוי "אי סבילות לגלוטן שאינה צליאק". במקרה זה, האנשים שסובלים מסתמינים שונים כמו נפיחות בבטן, יציאות לא תקינות וכאבים, אינם מאובחנים כחולי צליאק מכיוון שבדיקות הנוגדנים במעבדה והביופסיה יוצאות תקינות. חולים אשר סובלים ממחלת הצליאק חווים פגיעה במעי הדק, אשר מובילה לתת ספיגה וסיבוכים נוספים. לעומת זאת, אנשים בעלי רגישות לגלוטן, אמנם סובלים מחלק מהתסמינים, אך המעי שלהם לא נפגע.
רוצים לקבוע את מועד הבדיקה עד הבית באופן פרטי?
מלאו את הטופס:
טיפול
נכון לעכשיו, הטיפול היחיד במחלת הצליאק הינו הימנעות מאכילת מזונות שמכילים גלוטן. דיאטה נטולת גלוטן תעזור להפחית את התסמינים עד להיעלמותם, ולמנוע את הסיבוכים הלא רצויים מהמחלה. אז הבשורות הטובות הן שאין צורך בטיפול תרופתי. הבשורות הפחות טובות היא שגלוטן מסתתר בהרבה מזונות שלא עשויים בהכרח מחיטה ודגן. מזונות כאלה הם מוצרי מזון קפואים, כגון שניצלים מהצומח, רטבים ותבלינים מסוימים. ההמלצה היא להשתדל לקנות מוצרים שעליהם רשימה שמפרטת את הרכיבים, ולבדוק האם הם מכילים גלוטן או לא. כעת בשוק ישנה מודעות גבוהה לצורך במוצרים ללא גלוטן, לכן היום ניתן להשיג אפילו רוטב סויה פשוט שעליו רשום "ללא גלוטן".
מה צריך לזכור
איתור מחלת הצליאק, או לחילופין, איתור הרגישות לגלוטן, יכולה להקל על תסמינים שמהם סובלים מטופלים רבים. מעבר לשיפור באיכות החיים, איתור מוקדם של המצבים הללו ימנע סיבוכים רבים כגון חוסר בויטמין D, B12, ברזל וחומרים חיוניים אחרים שאנחנו סופגים מן המזון שאנו אוכלים.
תוכן עניינים
הצטרפו עכשיו לקבוצת הווטסאפ שלנו והשארו מעודכנים בכל הנושאים החשובים ביותר בנושאי בריאות/רפואה/תזונה בריאה ועוד