גיל המעבר (Menopause) הוא תהליך טבעי ובלתי נמנע שכל אישה תחווה במהלך חייה. על פי רוב, אין מדובר בהופעה פתאומית, אלא כתהליך מתמשך שבו ישנם אי סדיקרות במחזורים. השלבים הללו, המכונים גם שלבי ה"כיאוס" יכולים לההמשך מספר חודשים ואף מספר שנים.
המסע לעבר גיל המעבר, המכונה פרימנופאוזה, יכול להיות מאתגר לא פחות עבור נשים רבות. במהלך תקופה זו, תנודות הורמונליות עלולות לגרום למגוון תסמינים, אשר עשויים להשפיע על חיי היומיום. במאמר זה, נדבר על הסימנים והתסמינים של גיל המעבר והמנופאוזה, כמו כן, גם דרכים יעילות לאבחון וטיפול בהם.
כתבה מאת ד"ר אריאל זילברליכט מומחה ברפואת נשים ואורוגינקולוגיה. מומחה לשירותי אבחון וטיפול בגיל המעבר, אנו מזמינים אתכן ליעוץ עם ד"ר אריאל זילברליכט, כדי לקבוע תור, נא ליצור קשר בטלפון 052-2904352 או שלחו הודעת WhatsApp!
מהם שלושת השלבים של גיל המעבר?
גיל המעבר הטבעי הוא סיום קבוע של הווסת. זהו הגיל שבו האישה מפסיקה לבייץ, והפרשת הורמון האסטרוגן הולכת ופוחתת עד הפסקה מוחלטת. התהליך הוא הדרגתי ומתרחש בשלושה שלבים:
- פרימנופאוזה או "לפני גיל המעבר": גיל המעבר יכול להתחיל מספר חודשים ועד 10 שנים, לפני הפסקת הוסת הסופית, כאשר השחלות עוברות לייצור מופחת של אסטרוגן בהדרגה. זה בדרך כלל מתחיל בשנות ה-40 לחיי האישה. בתקופה זו האישה מתחילה להרכיש שינויים בדפוס המחזור שלה, כאשר אלו יכולים להופיע בתדירות גבוהה יותר, נמוכה יותר עם כמות דימום משתנה. אל אף אי הסדירות הזו, עדיין קיים סיכוי (גם אם קלוש) שבו האישה יכולה להרות. לכן, יש לשקול כיסוי הולם של אמצעי מניעה.
- גיל המעבר: גיל המעבר הוא הנקודה שבה יש היעדר מחזור לתקופה של 12 חודשים רצופים. בשלב זה, השחלות הפסיקו לשחרר ביציות ומפסיקות לייצר את רוב האסטרוגן שלהן. הגיל הממוצע של גיל חידלון הוסת הינו 51, אולם ישנה שונות גבוהה בין נשים.
- פוסט מנופאוזה: שלב אחרון בו אין מחזור כבר מעל לשנה שלמה. במהלך שלב זה, תסמיני גיל המעבר, כגון גלי חום, עשויים להתמתן. עם זאת, חלק מהנשים ממשיכות לחוות תסמיני גיל המעבר במשך עשור או יותר לאחר גיל המעבר. כתוצאה מרמת אסטרוגן נמוכה יותר, נשים בשלב זה נמצאות בסיכון מוגבר למספר מצבים בריאותיים, כגון אוסטאופורוזיס ומחלות לב כליליות (התקפי לב).
תסמינים וסיבות
על פי רוב, הסימפטום הראשון לכניסה לגי המעבר הוא שינוי באופי המחזור. מדובר על הופעה של מחזורים תכופים ולצידם היעלמות של המחזור לתקופה של מספר חודשים ואז שוב הופעה של מחזור. לשינויים האלו מתלווה גם שינוי בכמות הדימום ואף בצבע הדימום. בתקופה זו ישנן נשים שחוות דווקא עלייה בכמות הדימום והשילוב של קבלת וסת לא סדיר ועליה בכמות הדימום מובילה לפניה לעזרה רפואית.
התסמין הנפוץ הבא הוא גלי החום והזעות הלילה. מדובר בתחושה של הופעת גל חום פתאומי שמתחילה באיזור החזה והפנים ועשויה לשטוף את הגוף כלפי מעלה או מטה.
תסמינים נוספים, המכונים תסמינים וזומוטורים עשויים להופיע במקביל:
- שינויים בקצב הלב, הרגשה של קצב לב מואץ, דפיקות לב.
- הזעות לילה – הם גלי החום שמופיעים בשעות הלילה.
- נשים רבות ידווחו על קשיי שינה שמיוחסים הן להופעת גלי החום אולם גם להרגשה של לחץ וחרדה.
- עם הירידה באיכות השינה ובמקביל הופעה של גלי החום – נשים מדווחות על ירידה קוגנטיבית – ירידה בזיכרון, מילים שבורחות, קושי להשלים משפטים קושי להתרכז ועוד.
- תסמונת ה GSM – GENITORURINAY SYNDROME OF MENOPAUSE – תסמינים הקשורים להופעה של יובש בנרתיק, עקצוצים, גרד והרגשה של אי נוחות. בנוסף רירית הנרתיק מידקקת ועשויות להופיע תופעות כגון דחיפות ותכיפות במתן שתן, אי נקיטת שתן (בריחת שתן) ודלקות שתן חוזרות. עקב הנ"ל עשוי להופיע אי נוחות ועד כאב בקיום יחסי מין, וכתוצאה מהנ"ל נשים רבות נמנעות מפעילות מינית.
- נשים רבות ידווחו על ירידה בחשק המיני.
תסמינים נוספים:
- שינויים רגשיים (עצבנות, שינויים במצב הרוח או דיכאון קל).
- עור יבש, יובש בעיניים או יובש בפה. רגישות בחזה.
- החמרה בתסמונת קדם וסתית (PMS). מחזור לא סדיר או מחזור כבד או קל מהרגיל.
- כאבי ראש. כאבי מפרקים ושרירים.
- עלייה במשקל.
- נשירת שיער או דלילות.
חשוב לדעת שבשנים הללו קורים גם תהליכים שהאישה פחות מודעת אליהן:
- שינויים במשק השומנים, עלייה בכולסטרול, טריגליצרידים.
- האצת תהליכי היווצרות פלאק טרשתי שיכולים להוביל לעלייה בשיעור התקפי הלב.
- פגיעה במשק הסידן ופגיעה בצפיפות העצם, דבר שעשוי להוביל להיווצרות של שברים.
- עלייה בשכיחות של סכרת.
התופעות הללו קורות בשל השינויים ההורמונלים בגוף ובעיקרן ירידה בהורמון האסטרוגן. חשוב לציין, כי אל אף מה שנכתב עד כה לא כל הנשים יחוו את אותם תסמינים, עוצמתם תהיה שונה בין אישה לאישה.
תשובות לשאלות פופולריות
שאלנו את ד"ר אריאל זילברליכט מומחה ברפואת נשים ואורוגינקולוגיה מה הן השאלות הפופלריות ששואלים אותו המטופלות אשר מגיעות עליו למרפאה.
מתי מופיע גיל המעבר?
הגיל הממוצע של גיל המעבר בארצות הברית הוא כ-51 שנים. עם זאת, המעבר לגיל המעבר מתחיל בדרך כלל באמצע שנות ה-40.
כמה זמן נמשכים התסמינים של גיל המעבר?
תסמינים של גיל המעבר יכולים להופיע במשך מספר חודשים עד 10 שנים. עם זאת, רוב הנשים חוות תסמינים של גיל המעבר במשך פחות מחמש שנים.
מדוע מתרחש גיל המעבר?
כאשר גיל המעבר מתרחש מעצמו (מנופאוזה טבעית), זה חלק נורמלי מתהליך ההזדקנות. גיל המעבר מוגדר כשנה שלמה ללא דימום וסת, בהיעדר כל ניתוח או מצב רפואי שעלול לגרום להפסקת דימום כגון אמצעי מניעה הורמונליים, טיפול בקרינה או הסרה כירורגית של השחלות. ישנם מקרים נדירים של מחלות הגורמות להרס עצמי של השחלות.
ככל שאשה מתבגרת, מחזור הרבייה מתחיל להאט עד שהוא פוסק. מחזור זה פועל ברציפות מאז גיל ההתבגרות. ככל שמתקרב גיל המעבר, השחלות ייצרו פחות הורמון שנקרא אסטרוגן. כאשר הירידה הזו מתרחשת, המחזור החודשי מתחיל להשתנות. זה יכול להתחיל כמחזור לא סדיר, כזה שנפסק למשך מספר שבועות / חודשים ואז פתאום שב ומופיע.
אילו שינויים הורמונליים המתרחשים במהלך גיל המעבר?
השינויים המסורתיים שאנו חושבים עליהם כ"מנופאוזה" קורים כאשר השחלות כבר לא מייצרות רמות גבוהות של הורמונים. השחלות הן בלוטות הרבייה שאוגרות ומשחררות ביציות. הן גם מייצרות את ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון. יחד, אסטרוגן ופרוגסטרון שולטים על הווסת. אסטרוגן משפיע גם על האופן שבו הגוף משתמש בסידן ושומר על רמות הכולסטרול בדם. כאשר גיל המעבר מתקרב, השחלות כבר לא משחררות מפרישות אסטרוגן, הסיכוי לביוץ הולך ופוחת עד שזה פוסק לחלוטין.
אבחון ובדיקות: כיצד מאבחנים את גיל המעבר?
כמו שהוזכר לעיל, האבחון יתבצע על פי התסמינים אותן חווה האישה.
במידה ואת סובלת מהתסמינים שתוארו לעיל, וכי אלו מפריעים לתפקוד היומיומי שלך ולשגרת חייך – זה הזמן להציף את הבעיה בפני רופא הנשים שלך. אומנם התסמינים מוגבלים בזמן, אך אין לנו דרך לנבא כמה זמן יימשכו, ובמידה ואכן את סובלת – דעי שישנם מספר דרכים ופתרונות בכדי לסייע לך.
על פי רוב, לא יהיה צורך בבדיקה הכוללת בדיקת רמות ההורמונים בגוף, שכן אלו עשויים להתנות בהתאם לתסמינים של האישה ועל פי רוב הם אינם אבחנתיים.
מה שכן מומלץ לבצע במקרה הנ"ל הוא:
תישאול מקיף על ידי רופא הנשים שלך (או רופאים אחרים שהתמקצעו ברפואת גיל המעבר), בדיקה גופנית – הכוללת בדיקות לחץ דם, משקל, בדיקת שד, ובדיקה גינקולוגית שמטרתה להעריך את אברי האגן ובכללן הרחם והשחלות. הבדיקה הזו מתבצעת הן על ידי בדיקה פיזיקלית והן על ידי ביצוע אולטראסאונד גינקולוגי.
בדיקות נוספות:
- ממוגרפיה – בדיקה אשר תוכל לזהות סרטן שד, לפי משרד הבריאות בישראל יש לבצע בדיקה זאת אחרי גיל 50 אחת לשנתיים. במקרה של רקע משפחתי מחשיד, או במידה וידוע על נשאות למחלה שמעלה את הסיכוי לסרטן שד הבדיקה תתבצע בגילאים מוקדמים יותר ותכלול הדמיה נוספת (אלטראסאונד ו/או MRI).
- בדיקת צפיפות עצם – עקב רמות נמוכות של אסטרוגן ישנה ירידה במסת העצם ויש לבדוק זאת.
- בדיקת משטח צוואר הרחם (PAP) – רצוי לבצע פעם אחת כל שלוש שנים.
- בדיקת FSH – זוהי בדיקת אשר בודקת את רמת ההורמון FSH בדם, חשוב לציין שרמות גבוהות של הורמון זה לאו דווקא מסמלות את גיל המעבר אלא גם מופיע אצל נשים אשר משתמשות בגלולות למשל.
- בדיקת אק״ג – בדיקת אלקטרוקרדיוגרם של הלב.
האם ניתן לטפל בגיל המעבר
גיל המעבר הינו תהליך טבעי שהגוף עובר. במקרים מסוימים, חלק מהנשים לא תזדקקנה לטיפול כלשהו עבור גיל המעבר. במקרים אחרים, מדובר בטיפול בסימפטומים של גיל המעבר המשבשים את אורח החיים הנורמלי של האישה. ישנם סוגים רבים ושונים של טיפולים לתסמיני גיל המעבר. סוגי הטיפול העיקריים בגיל המעבר הם טיפולים הורמונליים וטיפולים לא הורמונליים.
טיפול הורמונלי לגיל המעבר
במהלך גיל המעבר, הגוף עובר שינויים הורמונליים גדולים מסתכמים בהפחתת כמות ההורמונים שהוא מייצר. השחלות מייצרות אסטרוגן ופרוגסטרון. כאשר השחלות כבר לא מייצרות מספיק אסטרוגן ופרוגסטרון, טיפול הורמונלי יכול לפצות על הורמונים שאבדו. טיפול הורמונלי מגביר את רמות ההורמונים ויכול לעזור לתסמינים כמו גלי חום ויובש בנרתיק. זה יכול גם לסייע במניעת אוסטאופורוזיס (דלדול עצם).
שני סוגים עיקריים של טיפול הורמונלי תחליפי:
- טיפול באסטרוגן (ET): בטיפול זה, החולה נוטלת אסטרוגן לבד לפי מרשם במינון נמוך. אסטרוגן מגיע בצורות רבות, כגון מדבקה, גלולה, קרם, טבעת נרתיקית, ג'ל או ספריי. על פי רוב האישה זקוקה לנטילה משולבת של אסטרוגן ופרוגסטרון
- טיפול הורמונלי אסטרוגן/פרוגסטין (EPT): טיפול זה נקרא גם טיפול משולב מכיוון שהוא משתמש במינונים של אסטרוגן ופרוגסטרון. פרוגסטרון זמין בצורתו הטבעית, או גם כפרוגסטין (צורה סינתטית של פרוגסטרון). סוג זה של טיפול הורמונלי מיועד, בין השאר, לנשים שעדיין יש להן רחם.
הטיפולים יכולים להינתן בצורה של טיפול מחזורי – המחקה את המחזור החודשי, ובתום כל מחזור עשוי להופיע דימום, או טיפול ממושך/ רציף.
טיפולים לא הורמונליים לגיל המעבר
טיפולים לא הורמונליים כוללים שינויים בתזונה ובאורח החיים של המטופלות. טיפולים אלו הם לרוב אפשרויות טובות עבור אנשים הסובלים ממצבים בהם יש התווית נגד קבלת טיפול הורמונלי. הטיפולים הלא הורמונליים העיקריים שהרופא שלך עשוי להמליץ עליהם כוללים:
- שינוי תזונתי – ישנה חשיבות גבוהה להיוועץ עם תזונאית המתמחה בתחום. מאכלים כגון סויה, מוצרים העשירים בסידן, אומגה 3 ועוד.
- ישנם בשוק תכשירים טבעיים המטפלים בתופעות הוזומוטוריות, בעיקר בגלי החום, אולם יעילותם משתנה וקיימים הרבה תכשירים שיעילותם כלל אינה מוכחת.
- פעילו גופנית
- הצטרפות לקבוצות תמיכה.
- נשים אשר חוששות מטיפול הורמונלי או במידה וקיימת התווית נגד לטיפול זה יוכלו ליטול תרופות ממשפחת ה SSR או SNRI שמיועדות על פי רוב לטיפול בדיכאון ו/או חרדה.
בכל מקרה, לפני התחלת טיפול כלשהו יש לדון עם הרופא על יתרונות וחסרונות של הטיפול
הסיכונים הבריאותיים של טיפול הורמונלי כוללים:
קיים חשש גדול בקרב מרבית הנשים בקשר לבטיחות הטיפול ההורמונלי בנשים. החשש מבוסס בעיקר על מאמר שהתפרסם בעיתון רפואי נחשב NEJM ובו עלה כי נשים הנוטלות טיפול הורמונלי נמצאות בסיכון מוגבר לפתח סרטן שד ולאור עלייה בשכיחות באירועים טרומבואמבוליים – תסחיפים של קרישי דם. נתון זה נמצא כלא מהימן ונקשר בעיקר לסוג טיפול מסויים שכבר אינו מקובל. אציין גם שגיל הנשים במחקר היה גבוה מהמקובל – מה שמעלה מלחתכילה את הסיכון שלהן ללקות בסרטן השד, ולעבור אירועים הקשורים בתסחיפי דם. מקובל כיום כי קיים חלון הזדמנויות לקבלת טיפול והוא לפני גיל 60 ועד 10 שנים לאחר הפסקת הוסת.
- אף על פי כן ישנה עלייה קלה בסיכוי לפתח סרטן רירית רחם – ולאור כך ישנה חשיבות לקבל במקביל טיפול הורמונלי משולב בהורמון פרוגסטרון שמגן על רירית הרחם.
- קיימת עלייה קלה בסיכוי לאירועים טרמבואמבוליים (הרבה פחות גבוהה ממה שחשבו תחילה). גם במקרים הללו ככל הנראה מדובר גם בחוסר איזון של מחלות רקע (יתר לחץ דם, סכרת) ועישון.
- נשים עשויות לחוות תופעות לוואי כגון גודש בשדיים, דימומים והכתמות נרתיקיות.
- נשים הנוטלות טיפול הורמונלי זקוקות למעקב – לעיתים יש צורך לשנות את סוג הטיפול, המינון. יש צורך במעקב אחר רירית הרחם.
מסקנה
גיל המעבר הוא תהליך טבעי אשר יקרה לכל אחת ואחת. השינויים ההורמונלים עשויים להוביל להופעה של תסמינים גופניים ואף תסמינים נפשיים. חשוב מאד להציף את הבעיה בפני רופא הנשים. קיימות אפשרויות טיפול רבות ומגוונות והטיפול בהם נחשב בטוח.
