צנתור לב אבחנתי

בישראל יש כ-20,000 אנשים אשר בכל שנה זקוקים לצנתור לב כדי לטפל במחלת עורקים כליליים (CAD) ועוד כ-30,000 עוברים הליכי אבחון.

אינדיקציות לביצוע צנתור לב:

צנתור מיועד לחולים עם CAD שחווים תסמינים כגון כאבים בחזה (אנגינה), קוצר נשימה או עייפות המגבילים את הפעילות הגופנית שלהם. תסמינים אלו מתרחשים כאשר שריר הלב אינו מקבל מספיק חמצן וחומרי תזונה בשל העורקים הכליליים הצרים או החסומים. PCI מיועד גם לחולים שעברו התקף לב (אוטם שריר הלב) או אנגינה לא יציבה, מצב בו התסמינים חדשים או חמורים יותר שרובם בלתי צפויים ויכולים להופיע אף במקרה של מנוח ללא מאמץ גופני.

PCI עשוי שלא להתאים לכל החולים עם CAD. חולים עם חסימות מרובות או כאלה עם היצרות משמעותית בעורק הכלילי הראשי השמאלי עשויים להזדקק לניתוח מעקף של העורקים הכליליים (CABG). גורמים אחרים שעשויים להפוך את PCI לפחות מתאים כוללים תפקוד לב ירוד, מחלת כליות ודימומים.

אבחון של מחלת עורקים כליליים

האבחנה של CAD מבוססת על תסמיני המטופל, ההיסטוריה הרפואית ובדיקות שונות, לרבות אלקטרוקרדיוגרמה (ECG), אקו לב, בדיקת מאמץ וצנתור לב אבחנתי.

צנתור לב אבחנתי וטיפולי

צנתור לב, הוא הליך פולשני הכולל החדרת צינור דק (קטטר) לכלי דם בזרוע (העורק הרדיאלי) או במפשעה (העורק הפימוראלי) והשחלתו אל הלב. צבע ניגוד מוזרק דרך הצנתר, וצילומי רנטגן נלקחים כדי לדמיין את העורקים הכליליים וחסימות פוטנציאליות. אם מזוהה חסימה במהלך הצנתור לב האבחנתי, הקרדיולוג ההתערבותי עשוי לבצע PCI (לשים סטנט) כדי לפתוח את העורק החסום ולהחזיר את זרימת הדם התקינה ללב. תהליך זה הופך את הצנטור האבחנתי לצנטור טיפולי.

היתרונות של התערבות?

ל-PCI מספר יתרונות עבור חולים עם CAD. היתרון העיקרי הוא הקלה בתסמינים כמו כאבים בחזה וקוצר נשימה, שיכולים לשפר משמעותית את איכות החיים של המטופל. PCI גם מפחית את הסיכון להתקף לב ומוות בחולים עם CAD. מספר מחקרים הראו כי PCI יעיל בשיפור זרימת הדם ללב והפחתת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים שליליים.

יתרון נוסף של PCI הוא שמדובר בהליך זעיר פולשני שניתן לבצע באשפוז, כלומר המטופלים יכולים ללכת הביתה באותו היום או למחרת לאחר ההליך. זמן ההחלמה בדרך כלל קצר יותר מזה של ניתוח CABG, ויש פחות סיכון לסיבוכים כגון זיהום או דימום.

סיבוכים:

סיבוכים של PCI יכולים להתרחש במהלך ההליך או לאחר שהמטופל עזב את בית החולים. סיבוכים מסוימים עשויים להיות קלים ומטופלים בקלות, בעוד שאחרים עלולים להיות מסכני חיים.

1. דימום – אחד הסיבוכים השכיחים ביותר של PCI הוא דימום, לרוב מהמקום בו הוחדר הצנתר. דימום קל עלול לגרום לחבלות ואי נוחות, בעוד שדימום חמור יותר עלול לגרום לאובדן דם ולדרוש עירוי דם. כדי למזער את הסיכון לדימום, בדרך כלל מומלץ למטופלים להימנע מפעילות גופנית מאומצת והרמה כבדה במשך מספר ימים לאחר ההליך.
2. זיהום – בכל פעם שמוחדר סטנט לגוף, קיים סיכון לזיהום. חולים המפתחים זיהום עלולים לחוות חום, כאב, אדמומיות או הפרשות ממקום ההחדרה. במקרים נדירים, זיהום יכול להתפשט לזרם הדם ולגרום לאלח דם, מצב מסכן חיים.
3. נזק לעורק – במהלך הליך ה-PCI, הצנתר עלול לגרום לנזק לעורק, וכתוצאה מכך לדימום או להיווצרות קריש דם. במקרים נדירים, העורק עלול להיחסם לחלוטין, מה שעלול להוביל להתקף לב.
4. נזק לכליות – חלק מהחולים עלולים לחוות נזק לכליות כתוצאה מצבע הניגוד שבשימוש במהלך הליך ה-PCI. זה שכיח יותר בחולים עם מחלת כליות קיימת או סוכרת.
5. תגובה אלרגית – לחלק מהמטופלים עשויה להיות תגובה אלרגית לצבע הניגוד המשמש במהלך הליך ה-PCI. תסמינים של תגובה אלרגית יכולים לכלול אדמומיות על העור, קשיי נשימה ולחץ דם נמוך. חולים שעברו תגובה אלרגית לצבע ניגוד בעבר צריכים ליידע את הרופא שלהם לפני שעברו PCI.
6. שבץ מוחי – במקרים נדירים, חולים עלולים לחוות שבץ מוחי כתוצאה מהליך PCI. זה יכול להתרחש אם נוצר קריש דם במהלך ההליך ועובר למוח.
7. ריסטנוזה (Restenosis) – למרות שתומכנים נועדו לשמור על העורק הכלילי פתוח, במקרים מסוימים העורק עלול להיסתם שוב (ריסטנוזה) לאחר ההליך. זה עשוי לדרוש טיפול נוסף, כגון הליך PCI אחר או ניתוח מעקפים.
8. התקף לב – במקרים נדירים, התקף לב עלול להתרחש במהלך הליך PCI או לאחריו. זה יכול לקרות אם הקטטר מוציא ממקומו קריש דם, אשר עובר ללב וחוסם עורק כלילי.

לסיכום

צנתור לב, הינו טיפול יעיל למחלת עורקים כליליים, במיוחד בחולים עם תסמינים כמו כאבים בחזה או קוצר נשימה. ההליך כולל פתיחת עורק כלילי חסום באמצעות צנתר ותומכן, אשר משפר את זרימת הדם ללב ומפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים שליליים. בעוד PCI הוא הליך זעיר פולשני, ייתכן שהוא לא מתאים לכל החולים עם CAD, וההחלטה לעבור PCI צריכה להתקבל לאחר הערכה יסודית על ידי רופא מומחה קרדיולוגיה.