חיידק הסלמונלה עלול לגרום למגוון רחב של מחלות הידועות ביחד בשם סלמונלוזיס (salmonellosis), בבני אדם ובבעלי חיים. החיידקים נמצאים בדרך כלל בעופות נאים, בשר, ביצים ומוצרי חלב, כמו גם בפירות וירקות המזוהמים בצואה. חיידקי הסלמונלה הם בדרך כלל נישאים במזון, אך בני אדם יכולים להידבק גם על ידי טיפול בבעלי חיים נגועים או בצואה שלהם.
איך נדבקים בסלמונלה
זיהומי סלמונלה נגרמים על ידי בליעת החיידקים. ניתן למצוא את החיידקים במזון מזוהם, במים או במשטחים. בנוסף למזון, ניתן למצוא סלמונלה בצואה של בעלי חיים ואנשים נגועים. ברגע שאדם לא שוטף את ידיו ביסודיות לאחר מגע בחפצים מזוהמים או שימוש בחדר האמבטיה או השירותים לדוגמה לאחר אנשים נגועים, הוא יכול להעביר את החיידקים לפיו ועלול להידבק.
תסמינים
התסמינים של זיהום בסלמונלה מופיעים בדרך כלל תוך 12 עד 72 שעות לאחר החשיפה לחיידק. התסמינים יכולים לכלול שלשולים, חום, התכווצויות בטן, בחילות והקאות. במקרים חמורים, הזיהום יכול להתפשט לזרם הדם ולגרום לאלח דם (sepsis), דבר המסכן חיים ודרוש אשפוז. זיהומי סלמונלה יכולים להיות חמורים יותר אצל ילדים צעירים, קשישים ואלה עם מערכת חיסון מוחלשת.
אבחון
אבחון זיהום בסלמונלה יכול להיעשות על ידי לקיחת דגימת צואה ובדיקת נוכחות החיידק. כמו כן ניתן לבצע בדיקות דם כדי לבדוק נוכחות של נוגדנים לחיידקים. ניתן לעבור את האבחון באופן פרטי במעבדה או אפילו בבית, בנוחות של הבית שלכם. למידע נוסף צרו קשר בוואטסאפ.
סוגי ההדבקות:
טיפוס הבטן (טיפואיד)
טיפואיד (טיפוס הבטן בלועזית Typhoid Fever) הינו זיהום חיידקי הנגרם על ידי הזן Salmonella typhi. המחלה מאופיינת בחום גבוה, כאבי בטן ותסמינים נוספים שיכולים להימשך מספר שבועות. קדחת טיפוס הוא מצב חמור הדורש טיפול רפואי מיידי. החיידקים הגורמים למחלת הטיפוס מתפשטים דרך מזון ומים מזוהמים. באזורים עם תברואה והיגיינה לקויים, הסיכון לזיהום גבוה יותר. נוסעים למדינות מתפתחות, במיוחד באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית, נמצאים בסיכון גבוה יותר להידבק במחלה. הזיהום יכול להתפשט גם מאדם לאדם באמצעות מגע עם צואה או שתן של אדם נגוע.
איך מתבתאים התסמינים הראשונים בדרך כלל
תסמינים של טיפוס הבטן מתפתחים בדרך כלל בהדרגה במשך מספר ימים עד שבועות. התסמינים הראשוניים כוללים חום גבוה שיכול להגיע עד 40 מעלות, כאבי ראש, עייפות ותחושת חולשה כללית. תסמינים אחרים יכולים לכלול כאבי בטן, עצירות או שלשולים, בחילות והקאות. במקרים חמורים, הזיהום יכול לגרום לדימום מעי ולנקב בדופן המעי, מה שמוביל למצב מסכן חיים.
אבחון קדחת הטיפוס מבוסס לרוב על שילוב של תסמינים קליניים, בדיקה גופנית ובדיקות מעבדה. תרביות דם וצואה משמשות בדרך כלל כדי לאשר נוכחות של סלמונלה טיפי בגוף. בדיקות אחרות כגון בדיקת Widal יכולות אף הן לסייע באבחון הזיהום.
דרכי טיפול
הטיפול קדחת הטיפוס כולל בדרך כלל קורס של אנטיביוטיקה, שניתן לתת דרך הפה או תוך ורידי. אנטיביוטיקה נפוצה כוללת ציפרלקס, אזיתרומיצין וצפטריאקסון. מנוחה במיטה וטיפול תומך כגון הידרציה ותזונה נאותים חשובים גם הם להתאוששות. מניעת מחלת הטיפוס כרוכה בשיפור תברואה והיגיינה, לרבות גישה למים נקיים ופינוי שפכים נכון. חיסון נגד טיפוס הבטן מומלץ גם לנוסעים לאזורים בסיכון גבוה ולאנשים שעובדים במסגרות בסיכון גבוה כמו מכוני בריאות ומעבדות.
קיימות שתי אפשרויות לחיסון עם יעילות עד -70%.
קלקול קיבה (גסטרואנטריטיס)
גסטרואנטריטיס (Salmonella gastroenteritis): היא סוג של הרעלת מזון הנגרמת על ידי חיידקי הסלמונלה. זוהי אחת המחלות הנפוצות ביותר במזון ברחבי העולם והיא יכולה להיות מועברת באמצעות מזון מזוהם, מים או מגע עם בעלי חיים נגועים או בצואה שלהם.
כמו שהזכרנו קודם, חיידקי סלמונלה נמצאים בדרך כלל בבשר נא או לא מבושל, בעופות ובביצים, כמו גם בחלב ובמוצרי חלב לא מפוסטרים. הם יכולים להיות נוכחים גם בפירות וירקות שזוהמו בצואה של בעלי חיים או במים מזוהמים.
איך מתבטאים התסמינים הראשונים בדרך כלל
התסמינים של סלמונלה גסטרואנטריטיס מופיעים בדרך כלל תוך 12 עד 72 שעות לאחר החשיפה לחיידק ויכולים להימשך עד שבוע. התסמינים הנפוצים ביותר כוללים: שִׁלשׁוּלים, התכווצויות בבטן, בחילה והקאה, חום וכְּאֵב רֹאשׁ, במקרים חמורים, סלמונלה גסטרואנטריטיס עלולה להוביל להתייבשות, שעלולה להיות מסכנת חיים, במיוחד אצל ילדים צעירים, קשישים ואנשים עם מערכת חיסון מוחלשת.
דרכיי טיפול
ברוב המקרים של סלמונלה גסטרואנטריטיס ניתן לטפל בבית עם מנוחה והרבה נוזלים כדי למנוע התייבשות. תרופות ללא מרשם כמו לופרמיד אימודיום (Imodium) יכולות לעזור להקל על שלשול, אך אין להשתמש בהן אם יש דם בצואה.
אנטיביוטיקה בדרך כלל אינה נחוצה לטיפול בסלמונלה גסטרואנטריטיס, מכיוון שהזיהום בדרך כלל מתבהר מעצמו תוך שבוע. עם זאת, במקרים חמורים או אצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, ניתן לרשום אנטיביוטיקה כדי לסייע במניעת סיבוכים. רוב האנשים עם זיהומי סלמונלה יחלימו ללא טיפול. עם זאת, במקרים חמורים, ייתכן שיהיה צורך באנטיביוטיקה. הטיפול עשוי לכלול גם החזרת נוזלים ואלקטרוליטים, במיוחד אם לאדם יש שלשולים חמורים או הקאות.
אמצעי זהירות למניעת הידבקות בסלמונלה
זיהום סלמונלה יכול להיות חוויה כואבת ומסוכנת לכל מי שנדבק. לכן, חיוני לנקוט צעדים למניעת הדבקה מלכתחילה. להלן עשרה כללים חיוניים ואמצעי זהירות שאתה יכול לנקוט כדי למנוע זיהום סלמונלה ולהישאר בריא.
- בשלו את המזון ביסודיות: מבשלים בשר, עופות וביצים עד שהם עשויים היטב כדי להרוג את כל החיידקים הקיימים.
לצורך דוגמה: קירור מזון מיידי תוך שעתיים מרגע הבישול או לאחר קנייתם. הימנעות מאכילת מזונות מסוכנים, כגון ביצים גולמיות לא מפוקחות או מבושלות, עופות ובשר, ומוצרי חלב לא מפוסטרים. - שטפו ידיים ומשטחים להכנת אוכל: שטפו ידיים לעתים קרובות ונקו משטחים הבאים במגע עם בשר נא או ביצים.
- הימנעו מזיהום צולב: הימנעות מזיהום בהכנת אוכל, יש להשתמש בקרשים וכלי חיתוך נפרדים למזון נא ומבושל (הימנעות מזיהום צולב).
- הימנעו מלשתות חלב לא מפוסטר: שתיית חלב לא מפוסטר או אכילת מזונות העשויים מחלב לא מפוסטר, כגון גבינת חלב גולמית.
- היגיינה טובה: תרגול היגיינה אישית טובה, כגון שטיפת הידיים לאחר השימוש בשירותים ולפני הכנת מזון.
- היו מודעים להיזכרויות בחדשות אודות חשד לסלמונלה במוצרים: היו מודעים להחזרות מזון והימנעו מצריכת מוצרים שנזכרו עקב זיהום סלמונלה.
- צריך לשטוף היטב את הפירות וירקות לפני אכילה!
- אם יש אנשים עם שלשולים (במיוחד ילדים) – תוודאו שהם שוטפים את ידיהם בתדירות גבוהה עם סבון כדי להפחית את הסיכון בהדבקה של הסובבים.
- לשטוף ידיים תמיד לאחר מגע עם חיות משק או חיות מחמד, צואת בעלי חיים וסביבות של בעלי חיים.
- הימנע מבליעת מי אגם או בריכה בזמן השחייה.
תשובות לשאלות נפוצות
מה ההבדל בין הליקובקטר פילורי לסלמונלה?
הליקובקטר פילורי וסלמונלה הם שניהם חיידקים, אבל יש להם כמה הבדלים חשובים.
- הליקובקטר פילורי הוא חיידק בצורת ספירלה ואילו סלמונלה הוא חיידק בצורת מוט.
- אופן העברה: הליקובקטר פילורי מועבר דרך מזון ומים מזוהמים, ואילו סלמונלה מועברת בעיקר דרך מזון מזוהם כמו ביצים, עופות ובשר.
- מיקום הזיהום: הליקובקטר פילורי מדביק בעיקר את רירית הקיבה, גורם לדלקת קיבה ולכיבים פפטי, ואילו סלמונלה עלולה להדביק את המעיים ואיברים אחרים, ולגרום לשלשולים, חום ותסמינים אחרים.
- אופן הטיפול: הליקובקטר פילורי מטופל בדרך כלל בשילוב של אנטיביוטיקה ומעכבי משאבות פרוטונים (PPI), ואילו סלמונלה מטופלת באנטיביוטיקה כמו ציפרלקס (Cipralex) או אזתרומיצין (Erythromycin).
מניעה: מניעת זיהום הליקובקטר פילורי כרוכה בעיקר בשיפור ההיגיינה והתברואה, בעוד שמניעת הדבקה בסלמונלה כרוכה בטיפול נכון במזון ובבישול.
למידע נוסף אודות הליקובקטר פילורי לחצו כאן.
מה מותר לאכול כשיש סלמונלה?
אם יש לכם סלמונלה, חשוב לשתות הרבה מים. ניתן גם לאכול מזונות קלים לעיכול כמו תפוחי אדמה מבושלים, אורז, קרקרים וטוסטים. עדיף להימנע מאכילת מזונות חריפים, אוכל שומני, מוצרי חלב, קפאין ואלכוהול.
חשוב מאוד להקשיב להנחיות הרופא המטפל, המלצות התזונתיות ואופן הטיפול המתאים למקרה הספציפי שלכם.
האם סלמונלה מסוכנת במהלך ההריון?
זיהום בסלמונלה עלול להיות מסוכן לנשים בהריון מכיוון שהוא עלול להוביל לסיבוכים כגון התייבשות, צירים מוקדמים ואפילו הפלה. חיוני לפנות לטיפול רפואי מיידי אם אתה חושד שיש לך תסמיני סלמונלה, כגון שלשולים, הקאות, חום או כאבי בטן.
במקרה של הופעת סימפטום כזה או אחר מן הרשימה יש לשקול לפנות לרופא המשפחה שלכם בקופת החולים (כללית, מכבי, מאוחדת, לאומית) או במקרים חריגים לבית החולים או לשירותי רפואה דחופה באזור מגוריכם.
מהו הטיפול בסלמונלה בילדים?
הטיפול בסלמונלה בילדים כרוך בדרך כלל בניהול תסמינים כמו התייבשות, חום ושלשולים. הרופא עשוי להמליץ על אנטיביוטיקה אם הזיהום חמור או אם ילדכם נמצא בסיכון גבוה לסיבוכים. ברוב המקרים, הזיהום יעבור מעצמו תוך מספר ימים עד שבוע, אך חיוני לעקוב אחר הסימפטומים של ילדכם ולפנות לטיפול רפואי אם הם מחמירים או נמשכים.
בשורה התחתונה
זיהומי סלמונלה נגרמים על ידי בליעת החיידקים דרך מזון מזוהם, מים או משטחים מזוהמים. התסמינים כוללים שלשולים, חום, התכווצויות בטן והקאות. אבחון יכול להיעשות על ידי בדיקת דגימת צואה או בדיקת דם, והטיפול כרוך במתן נוזלים, ואנטיביוטיקה במקרים חמורים. מניעה כוללת אמצעים כמו בישול יסודי של מזון, שטיפת ידיים, הימנעות מזיהום צולב, קירור מזון מידי, הימנעות ממזונות מסוכנים ושטיפת פירות וירקות ביסודיות.
