המדריך השלם לסוגי ויטמינים (Vitamin): מה הם, תפקידם וכמה צריך ביום
הבריאות שלכם תלויה בצורה ישירה במה שאתם אוכלים. ויטמינים ומינרלים הם חומרים מזינים החיוניים לתפקוד תקין של גופכם. הם מסייעים בעיכול, בבניית רקמות, במערכת החיסונית ובתהליכים מטבוליים רבים אחרים. במאמר זה, נלמד על סוגי הויטמינים השונים, תפקידם בגוף וכמה מהם מומלץ לצרוך ביום.
הקדמה:
כולנו יודעים, לאכול בריא ומזין לצד אכילה של פירות וירקות גורמים לגופנו להיות בריא יותר ומלא באנרגיה, אך ודאי שאתם מכירים גם כאלו שאינם אוכלים פירות וירקות כלל, התפריט היומי שלהם אינו בריא ועדיין נראה שהם מרגישים טוב ואינם סובלים מבעיות בריאותיות. אז נכון, יש יוצאים מן הכלל אך זה בוודאי אינו מעיד על הכלל! אם היום הם מרגישים טוב זה לא אומר שבעתיד ישאר המצב. זאת הסיבה למה כ״כ חשוב להקפיד על אורח חיים בריא וצריכת ויטמינים, מינרלים ולהמעיט במזון לא בריא. אם אתם מרגישים שיש לכם מחסור בויטמינים או במינרלים ניתן להשלים זאת על ידי תוספי מזון לאחר ייעוץ עם רופא או גורם רפואי אחר.
ככל שהתזונה שלכם תהיה בריאה יותר, כך תצרכו יותר חומרים מזינים וויטמנים והסיכוי להישאר בריאים יותר לאורך זמן גבוה יותר ובמיוחד כאשר אתם מגיעים לגילאים מתבגרים יותר.
רשימה סוגי ויטמינים ותפקידם
הטבלה שלפנינו תעזור לכם להבין אילו מזונות מומלץ לצרוך לקבוע אילו מזונות עליך לצרוך. לצד זה הן מתארות את היתרונות של כל ויטמין ומינרל ורשימה קצרה של מקורות המזון המכילים את אותם ויטמינים ומינרלים.
ויטמין A (רטינול) ממלא תפקידים חיוניים בגוף האדם כגון: תמיכה בראיית לילה (משתתף ביצירת פיגמנט הראייה רודופסין בעין), תומך בשמירה על בריאות העור ו במערכת החיסונית. ויטמין זה נחשב כנוגד חמצון אשר מסייע בהגנה על תאים מפני נזקי רדיקלים חופשיים.
את ויטמין A ניתן למצוא בחלב, אשכולית, מנגו, כבד, כרוב, דובדבן, בטטה, גזר, ברוקולי, מוצרי חלב כמו חמאה ושמנת, שמן דגים, חלמון ביצה ועוד..
חשוב לזכור: ויטמין A מסיס בשומן, ולכן נאגר בגוף. אין צורך בצריכה יומית גבוה אם יש מאגרים מספיקים או עודפים. כו כן, עודף רטינול עלול להיות רעיל!
ישנם כ- 12 סוגי ויטמינים מקבוצת B, השונים זה מזה בתפקיד ובמבנה.
בעבר זוהו 12 חומרים כחלק מקבוצת ויטמיני B, אך מחקרים עדכניים צמצמו את הרשימה ל-8 ויטמינים רשמיים בלבד. הוויטמינים B4, B8, B10 ו-B11 הוסרו מהקבוצה בגלל מספר סיבות מדעיות, להלן 2 העיקריות:
- חוסר חיוניות – הגוף מייצר אותם בעצמו או שאינם נחוצים לתפקודו
- אינם עומדים בהגדרת "ויטמין" – לדוגמה, B10 (פאבא) חשוב לצמחים אך לא לבני אדם.
השינוי משקף את ההבנה המדעית העכשווית לגבי תפקוד ותכונות הוויטמינים.
ויטמין B1 (תיאמין) – ויטמין זה אשר אחראי במידה רבה על חילוף החומרים של פחמימות וחלבונים ועל הפעילות של מערכת העצבים העיכול.
ויטמין B1 נמצא אורז, בשר, חלמון ביצה, אגוזים ונבטים, שמרים, קטניות ועוד..
במידה וקיים מחסור בוויטמין B1 זה עשוי לגרום הפרעות בעיכול, חולשת שרירים, חוסר תיאבון, דיכאון וכו..
ויטמין B2 (ריבופלבין/Riboflavin) – אחראי במידה רבה בגדילה ומונע מחסור בדם. בנוסף הוא אחראי לבריאות השיעור והעור, עוזר לעיכול המזון, חשוב לפעילות תקינה של העיניים, מסייע גם לפעילות ויטמין B6.
ניתן למצוא אותו בדגים, חלב, בשר יוגורט, שמרים, וירקות ירוקי עלים, חיטה מלאה, גבינה, חלמון הביצה, שמרים וקטניות.
מחסור בוויטמין B2 עלול לגרום לגירוי או צריבה בעיניים, לסדקים בזוויות הפה ועוד..
ויטמין B3 (ניאצין/Niacin או חומצה ניקוטינית) – תומך בחילוף החומרים התקין ועשוי לסייע בהפחתת כאבי ראש ונדודי שינה כאשר נלקח במינונים מתאימים, אך חשוב להיוועץ ברופא לפני השימוש שכן מינון יתר עלול לגרום לתופעות לוואי כמו סומק, בחילות, סחרחורות ואף נזק לכבד. ניתן למצוא אותו במזונות כמו סויה, נבטים, ביצים, בשר, אורז, כבד, לחם מלא, שעועית, זרעי דלעת, עדשים, תרד ושמרים. מחסור בוויטמין זה עלול להוביל לבעיות עיכול, הפרעות עוריות ופגיעה בתפקוד מערכת העצבים המרכזית.
ויטמין B5 (חומצה פנטותנית/Pantothenic acid) – הוא חשוב מאוד למערכת החיסון, לפעולת העצבים. לנשים הוא חשוב ליצירת ההורמונים ותאי הדם האדומים. לוויטמין זה חלק חשוב ופעיל בפעילות הכליה וחשוב בהגברת ייצור של קורטיזול.
ניתן למצוא אותו באורז, חלב, תפו״א, יוגורט, בטטה, כבד ועוד..
מחסור בוויטמין B5 עלול לגרום לעייפות, חוסר תאבון ועצבנות.
ויטמין B6 (פירידוקסין/Pyridoxine) – עוזר בפעילות העצבים ובחילוף החומרים של החלבון. ניתן למצוא אותו באורז, תפו״א, חומוס, דגים, בשר, בננות ועוד..
חסר בוויטמין B6 יכול לגרום לעייפות, הפרעות נוירולוגיות ולאנמיה.
ויטמין B7 (ביוטין/Biotin) אחראי על שמירת העור, מקטין מתח נפשי ועל תאי הדם האדומים. נמצא בירקות עליים, בוטנים, בכבד, ביצים, חלב, אגוזים וקטניות.
ויטמין B9 (חומצה פולית) – מחזק את הזיכרון, מערכת העיכול, ואחראי על מניעת חוסר דם. ניתן למצוא אותו בתרד, ירקות עליים, דגנים, דגים ובשר.
ויטמין B12 – רכיב תזונתי חיוני התומך בתפקוד מערכת העצבים, בייצור תאי דם אדומים ובסינתזת DNA. חשוב להבין שוויטמין זה אינו מיוצר על ידי צמחים או בעלי חיים, אלא על ידי חיידקים באופן טבעי. בעלי חיים צוברים B12 באמצעות אכילת מזון המזוהם בחיידקים מייצרי B12 או דרך תוספי מזון המוספים למזונם בתעשיית המזון. כתוצאה מכך, מקורותיו העיקריים בתזונה האנושית הם מזונות מן החי כמו בשר, דגים, ביצים, חלב ופירות ים.
לטבעונים ולצמחונים חשוב לדעת שאין מקורות צמחיים טבעיים ל-B12, ולכן הם נמצאים בסיכון למחסור. הפתרונות המומלצים כוללים תוספי תזונה (כאשר מתילקובלאמין נספג ביעילות רבה יותר מציאנוקובאלמין) וצריכה של מזונות מועשרים כמו דגני בוקר, תחליפי בשר ומשקאות צמחיים.
מחסור ב-B12 עלול להוביל לבעיות בריאותיות חמורות כמו אנמיה, נזק עצבי המתבטא בנימול וחולשת שרירים, וכן לפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי. מסיבה זו מומלץ לטבעונים לבצע בדיקות דם תקופתיות, כאשר רצוי לכלול לא רק את בדיקת רמת B12 הסטנדרטית אלא גם בדיקות מדויקות יותר כמו הומוציסטאין או חומצה מתילמלונית. בכל מקרה של חשש למחסור, חשוב להתייעץ עם רופא או דיאטן לקבלת הנחיות אישיות לגבי צריכת תוספים.
בתעשיית המזון המודרנית, ויטמין B12 המיוצר על ידי חיידקים מוסף באופן מלאכותי הן למזון לבעלי חיים והן ישירות למוצרים מועשרים המיועדים לצריכה אנושית, מה שמאפשר אספקה קבועה של רכיב תזונתי קריטי זה לאוכלוסיות שונות.
רשימת ויטמיני B הרשמית נקבעת על ידי גופי בריאות ותזונה בינלאומיים מובילים, ביניהם:
- ארגון הבריאות העולמי (WHO)
- המכון לרפואה של האקדמיות הלאומיות בארה"ב (IOM – היום נקרא NASEM)
- FDA (ארה"ב) וה-EFSA (איחוד האירופי)
ויטמין B4 (כולין, בעבר היה אדנין) – ויטמין אשר מומס במים. חיוני לתפקוד תקין של מערכת העצבים, העור, השיער, והעיניים. הוא גם מסייע תהליך חילוף חומרים של החלבונים, שומנים ופחמימות, וגם תומך בתהליך יצירת אנרגיה.
ויטמין C (חומצה אסקורבית) – ויטמין C הינו ויטמין מסיס במים החיוני לגוף האדם. הוא ממלא תפקידים קריטיים ביצירת קולגן התומך ברקמות החיבור, בעצמות ובכלי הדם, ותורם לבריאות השיניים והחניכיים. כנוגד חמצון חזק, הוא מסייע בהגנה על תאים מפני נזקי רדיקלים חופשיים, תומך בתפקוד מערכת החיסון ומסייע בהפחתת תהליכים דלקתיים. מחקרים מצביעים על כך שצריכה מספקת של ויטמין C עשויה לתרום להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, אם כי אין עדות מדעית חד-משמעית ליכולתו למנוע סרטן. בשל היותו מסיס במים, הגוף אינו אוגר כמויות גדולות שלו, ולכן נדרשת צריכה יומית דרך התזונה (עודפים מופרשים בשתן, פחות סיכון להצטברות רעילה). ניתן למצוא אותו בפירות הדרים, איברים פנימיים של בע״ח כמו הכבד, ברוקולי, ירקות עליים, פלפל אדום וירקות, עגבניות וכו..
ויטמין D (כולקלציפרול/D3) – הוא ויטמין מסיס בשומן החיוני לספיגת הסידן והזרחן מהמזון, ותורם לבניית עצמות ושיניים חזקות. בנוסף לתפקידו במערכת השלד, הוויטמין תומך בתפקוד מערכת החיסון, מסייע בוויסות מצב הרוח ומפחית סיכון למחלות כרוניות. הגוף יכול לייצר ויטמין D באופן טבעי כאשר העור נחשף לקרני השמש (קרינת UVB), והוא נמצא גם במזונות כמו שמן דגים, חלמון ביצה, חלב מלא ומוצרים מועשרים כגון מרגרינה ודגני בוקר.
בשל היותו מסיס בשומן, ויטמין D נאגר ברקמות השומן ובכבד, ולכן צריכה מופרזת עלולה להוביל להצטברות רעילה. מומלץ לצרוך אותו בהתאם להנחיות הרפואיות ולשקול בדיקת רמות בדם במיוחד אצל אנשים עם חשיפה מוגבלת לשמש או בעלי סיכון למחסור.
ויטמין E (אלפא טוקופרול/Tocopherol) – אחת מתפקידיו החשובים ביותר של ויטמין E הוא לשמור על היופי של הגוף והנעורים ולצד זה הוא מווסת במצבי לחץ ועייפות ומאריך את חיי התא. ישנו בביצים, בשר, בגרעיני ושמן חמניות, דגנים מלאים, ירקות עליים ועוד.. ניתן גם למצוא אותו במוצרי מזון וקוסמטיקה אשר מוסיבים אותו כחומר משמר טבעי.
ויטמין H (ביוטין או B7) – מחזיק בתפקיד חשוב ביצור אנרגיה, בעור, בשיער ובמערכת העצבים אשר יכולים לפגע במידה וישנו היעדר של ויטמין זה. הוא נוצר על ידי חיידקים במערכת העיכול. אנשים הסובלים ממחלות כגון סוכרת מסוג 2 או PKU יכולים לסבול ממחסור של ויטמין זה במקרים אלו ממליצים הוספת ויטמין H לאוכל.
ויטמין K (מנדיון) – אחד ממרכיבי הדם, ותפרידו בין היתר על קרישת הדם. נוצר בתוך הכבד וחשוב לייצור הפרוטרומבין, אשר הוא חלק ממערכת הקרשת הדם. ניתן לייצרו גם באופן מלאכותי והוא נמס בשמנים. אינו יציב באור ובנוכחות מחמצנים. ישנו בחמאה, בירקות עלים ירוקים, כבד ואפונה.
ויטמין P היה כינוי ששימש בעבר לחומרים מקבוצת הביופלאוונואידים.
צריכה יומית מומלצת של ויטמינים לפי קבוצות מין וגיל
הנתונים להלן לפי דוח משרד הבריאות:
צריכה יומית של ויטמינים לתינוקות וילדים
| קבוצת גיל | ויטמין A מ״ג | ויטמין C מ״ג | ויטמין D מק״ג | ויטמין E מ״ג | ויטמין K מק״ג | ויטמין B1 מ״ג | ויטמין B2 מ״ג | ויטמין B3 מ״ג | ויטמין B4 מ״ג | ויטמין B5 מ״ג | ויטמין B6 מ״ג | ויטמין B7 מק״ג | ויטמין B9 מק״ג | ויטמין B12 מק״ג |
| חדשים 6-0 | *400 | *40 | *5 | *4 | *2.0 | *0.2 | *0.3 | *2 | *125 | *1.7 | *0.1 | *5 | *65 | *0.4 |
| חדשים 12-7 | *500 | *50 | *5 | *5 | *2.5 | *0.3 | *0.4 | *4 | *150 | *1.8 | *0.3 | *6 | *80 | *0.5 |
| שנים 3-1 | 300 | 15 | *5 | 6 | *30 | 0.5 | 0.5 | 6 | *200 | *2 | 0.5 | *8 | 150 | 0.9 |
| שנים 8-4 | 400 | 25 | *5 | 7 | *55 | 0.6 | 0.6 | 8 | *250 | *3 | 0.6 | *12 | 200 |
1.2
צריכה יומית של ויטמינים לגברים | ||||||||||||||
| קבוצת גיל | ויטמין A מ״ג | ויטמין C מ״ג | D ויטמין מק״ג | E ויטמין מ״ג | K ויטמין מק״ג | B1 (תיאמין) מ״ג | ריבופלבין מ״ג | ניאצין מ״ג | B6 ויטמין מ״ג | ויטמין B5 מ״ג | ויטמין B12 מק״ג | ביוטין מק״ג | כולין מ״ג | פולאט מק״ג |
| שנים 13-9 | 600 | 45 | *5 | 11 | *60 | 0.9 | 0.9 | 12 | 1 | *4 | 1.8 | *20 | *375 | 300 |
| שנים 18-14 | 900 | 75 | *5 | 15 | *75 | 1.2 | 1.3 | 16 | 1.3 | *5 | 2.4 | *25 | *550 | 400 |
| שנה 30-19 | 900 | 90 | *5 | 15 | *120 | 1.2 | 1.3 | 16 | 1.3 | *5 | 2.4 | *30 | *550 | 400 |
| שנה 50-31 | 900 | 90 | *5 | 15 | *120 | 1.2 | 1.3 | 16 | 1.3 | *5 | 2.4 | *30 | *550 | 400 |
| שנה 50-31 | 900 | 90 | *10 | 15 | *120 | 1.2 | 1.3 | 16 | 1.7 | *5 | 2.4 | *30 | *550 | 400 |
| שנה 70> | 900 | 90 | *15 | 15 | *120 | 1.2 | 1.3 | 16 | 1.7 | *5 | 2.4 | *30 | *550 | 400 |
צריכה יומית של ויטמינים לנשים | ||||||||||||||
| קבוצת גיל | ויטמין A מ״ג | ויטמין C מ״ג | D ויטמין מק״ג | E ויטמין מ״ג | K ויטמין מק״ג | B1 (תיאמין) מ״ג | ריבופלבין מ״ג | ניאצין מ״ג | B6 ויטמין מ״ג | ויטמין B5 מ״ג | ויטמין B12 מק״ג | ביוטין מק״ג | כולין מ״ג | פולאט מק״ג |
| שנים 13-9 | 600 | 45 | *5 | 11 | *60 | 0.9 | 0.9 | 12 | 1 | *4 | 1.8 | *20 | *375 | 300 |
| שנים 18-14 | 700 | 65 | *5 | 15 | *75 | 1 | 1 | 14 | 1.2 | *5 | 2.4 | *25 | *400 | 400 |
| שנה 30-19 | 700 | 75 | *5 | 15 | *90 | 1.1 | 1.1 | 14 | 1.3 | *5 | 2.4 | *30 | *425 | 400 |
| שנה 50-31 | 700 | 75 | *5 | 15 | *90 | 1.1 | 1.1 | 14 | 1.3 | *5 | 2.4 | *30 | *425 | 400 |
| שנה 70-51 | 700 | 75 | *10 | 15 | *90 | 1.1 | 1.1 | 14 | 1.5 | *5 | 2.4 | *30 | *425 | 400 |
| שנה 70 > | 700 | 75 | *15 | 15 | *90 | 1.1 | 1.1 | 14 | 1.5 | *5 | 2.4 | *30 | *425 | 400 |
צריכה יומית של ויטמינים לנשים בהריון | ||||||||||||||
| קבוצת גיל | ויטמין A מ״ג | ויטמין C מ״ג | D ויטמין מק״ג | E ויטמין מ״ג | K ויטמין מק״ג | תיאמין מ״ג | ריבופלבין מ״ג | ניאצין מ״ג | B6 ויטמין מ״ג | ויטמין B5 מ״ג | ויטמין B12 מק״ג | ביוטין מק״ג | כולין מ״ג | פולאט מק״ג |
| שנה 18> | 750 | 80 | *5 | 15 | *75 | 1.4 | 1.4 | 18 | 1.9 | *6 | 2.6 | *30 | *450 | 600 |
| שנה 30-19 | 770 | 85 | *5 | 15 | *90 | 1.4 | 1.4 | 18 | 1.9 | *6 | 2.6 | *30 | *450 | 600 |
| שנה 50-31 | 770 | 85 | *5 | 15 | *90 | 1.4 | 1.4 | 18 | 1.9 | *6 | 2.6 | *30 | *450 | 600 |
צריכה יומית של ויטמינים לנשים מניקות | ||||||||||||||
| קבוצת גיל | ויטמין A מ״ג | ויטמין C מ״ג | D ויטמין מק״ג | E ויטמין מ״ג | K ויטמין מק״ג | תיאמין מ״ג | ריבופלבין מ״ג | ניאצין מ״ג | B6 ויטמין מ״ג | ויטמין B5 מ״ג | ויטמין B12 מק״ג | ביוטין מק״ג | כולין מ״ג | פולאט מק״ג |
| שנה 18> | 1,200 | 115 | *5 | 19 | *75 | 1.4 | 1.6 | 17 | 2 | *7 | 2.8 | *35 | *550 | 500 |
| שנה 30-19 | 1,300 | 120 | *5 | 19 | *90 | 1.4 | 1.6 | 17 | 2 | *7 | 2.8 | *35 | *550 | 500 |
| שנה 50-31 | 1,300 | 120 | *5 | 19 | *90 | 1.4 | 1.6 | 17 | 2 | *7 | 2.8 | *35 | *550 | 500 |
תשובות לשאלות נפוצות
מה ההבדל בין ויטמין למינרל?
ויטמינים הם תרכובות אורגניות אשר נמצאים בכמויות קטנות בצמחים ובבעלי חיים. הגוף שלנו לא יכול לייצר ויטמינים ברמה מספיק גבוהה כדי לשמור על בריאות טובה ולכן אנחנו צריכים לקבל כמויות נוספות ממזונות.
מינרלים הם תרכובות אנאורגניות שמקורן בכדור הארץ, כגון אדמה וסלעים. הגוף שלנו לא יכול לייצר מינרלים. כל המינרלים יגיעו מהמזון שאנו אוכלים. אנחנו צריכים לצרוך מגוון של ויטמינים ומינרלים כדי לשמור על תפקוד תקין של הגוף שלנו.
לצורך דוגמא: ברזל ממקורות צמחיים נספג פחות טוב מברזל מן החי. שילוב עם ויטמין C (כמו מיץ לימון) משפר ספיגה.
מה המשמעות של רכיב תזונה חיוני לעומת לא חיוני?
רכיבי תזונה חיוניים הם אלו הנדרשים לגוף לתפקוד תקין, אולם הגוף אינו יכול לייצר באופן טבעי. ניתן לקבל אותם מהמזון ומתוספים שונים. חומרים מזינים לא חיוניים הם אלו שהגוף יוצר באופן טבעי.
מה ההבדל בין ויטמינים מסיסים בשומן לעומת ויטמינים מסיסים במים?
ויטמינים מסיסים בשומן (A, D, E, K) נאגרים בגוף בכבד וברקמות השומן לזמן ממושך ונספגים טוב יותר בנוכחות שומן בתזונה. מאחר שהם מצטברים בגוף, מינון יתר עלול להיות רעיל ואין צורך בצריכה יומית שלהם. לעומתם, ויטמינים מסיסים במים (C וקבוצת B, למעט B12) אינם נאגרים בגוף (חוץ מ-B12 שנשמר בכבד שנים), נספגים ישירות לדם ללא צורך בשומן, ועודפיהם מופרשים בשתן – ולכן דורשים אספקה יומית ופחות מסוכנים בעודף.
למעשה, יש להקפיד על צריכה יומית של ויטמינים מסיסי מים בעוד ויטמינים מסיסי שומן ניתן לקבל במרווחים גדולים יותר. בתוספים, יש להיזהר במיוחד עם מינוני הוויטמינים המסיסים בשומן, בעוד מסיסי המים בטוחים יותר. חשוב לציין שטבעונים צריכים תשומת לב מיוחדת ל-B12 למרות היותו מסיס במים, מאחר שאין לו מקורות צמחיים טבעיים.
חשוב לזכור שויטמינים אשר מסיסי שומן (A, D, E, K) נאגרים בגוף – מינון עודף עלול להיות מסוכן. יש להתייעץ עם רופא לפני נטילת תוספים.
האם ניתן לתת מינון יתר של ויטמינים ומינרלים?
כמויות עודפות של ויטמינים מסיסים במים יוצאים מגופנו דרך השתן, אולם עד שתוכלו להוציא את את העודפים, עלולות להיות לכם תופעות לוואי. לדוגמה, יותר מדי ויטמין C או מגנזיום עלול לגרום לשלשול.
חשוב להיות זהירים יותר עם ויטמינים מסיסים בשומן וויטמין B12 שכן אלו נאגרים בגוף ועלולים להצטבר עודף.
מהו קומפלקס ויטמין בי (B-Complex)?
B-Complex הוא שילוב של שמונה ויטמיני B המשולבים לתוסף אחד. B-Complex כולל B1, B2, B3, B5, B6, B7, B9, B12. צורה זו נוחה אך חשוב להשוות ביניהם כיוון שהמינונים עשויים להיות שונים עבור ויטמיני B בודדים.
למה ויטמינים ומינרלים טובים?
צפו בטבלה המצורפת.
אילו מזונות כדאי לאכול כדי לקבל ויטמינים ומינרלים?
גם על התשובה הזאת ניתן לעלות דרך הטבלה
בשורה התחתונה
כדי לקבל את הכמות היומית המומלצת של סוגי ויטמינים השונים לצורך תפקוד יעיל ותקני של מערכות הגוף השונות, חשוב להקפיד לאכול מגוון רחב של מזונות אשר נחשבים בריאים. מזונות ספציפיים עשירים בויטמינים מסוימים כוללים:
- פירות וירקות הם מקור מצוין לויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים.
- דגנים מלאים עשירים בויטמינים B, סיבים תזונתיים ויסודות קורט (מינרלים חיוניים בכמויות קטנות מאוד).
- מוצרי חלב עשירים בויטמין D, סידן ופרוטאין.
- בשר, עוף ודגים – מצרכים אלה עשירים בוויטמינים מקבוצת B, ברזל וחלבון.
אם יש לכם חחש שאתם לא צורכים מספיק חומרים מזינים, מומלץ להתייעץ עם רופא דרך קופת חולים או באופן פרטי לביצוע בדיקות סטטוס תזונתי או טיפול תומך באמצעות עירוי ויטמינים ומינרלים למילוי מאגרים.
חשבו לציין:
- לוויטמינים יש תפקיד תומך במערכת החיסון, אך אין הוכחות מדעיות לכך שהם מרפאים מחלות כגון סרטן/הצטננות/קורונה.
- המידע באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי. ויטמינים אינם נחשבים כתחליף ישיר לתרופות, והפסקת טיפול עלול לסכן חיים!
תוכן עניינים
הצטרפו עכשיו לקבוצת הווטסאפ שלנו והשארו מעודכנים בכל הנושאים החשובים ביותר בנושאי בריאות/רפואה/תזונה בריאה ועוד