מחלת הזאבת (לופוס): סימפטומים, אבחון ודרכי טיפול

מחלת זאבת, הקרויה בלועזית לופוס (Lupus), היא מחלה אוטואימונית שהגורמים לה אינם ידועים. המחלה מתבטאת בדלקת המופיעה באזורים שונים בגוף: עור, מפרקים, ריאות, כליות, מוח וכלי דם. מחלה אוטואימונית היא מחלה שבה מערכת החיסון מזהה רקמות בגוף כמרכיבים זרים ותוקפת אותם. זאבת שכיחה יותר בקרב נשים.

מחלת זאבת תסמינים

מחלת הזאבת הנה מחלה רב-מערכתית השונה מחולה לחולה. סימפטומים ראשונים כלליים כמו חום ממושך, חולשה כללית, נשירת שיער, או הלבנה של קצות האצבעות כתגובה לקור, עלולים להעיד על מחלת הזאבת. בנוסף, קיימים אחד עשר תסמינים אופייניים, שהופעת ארבעה מהם מאשרת את אבחנת הזאבת.

• תפרחת פרפר– הופעה של תפרחת אדומה על הלחיים ועל גשר האף. תפרחת פרפר אינה מותירה צלקות בעור.
• תפרחת דיסקואידית – תפרחת אדומה, לעיתים מלווה בקשקשת, המופיעה בדרך כלל על פני הזרועות ומאחורי תנוכי האוזניים ומותירה צלקות בעור.
• רגישות לאור שמש – תפרחת המופיעה על העור לאחר חשיפה לקרני השמש.
• כיבים בחלל הפה – פצעים שאינם כואבים, המופיעים בחלל הפה ובסביבת החך.
• דלקת מפרקים – כאבים ונוקשות במפרקים, אשר מופיעים במקרים רבים ללא נפיחות או סימנים אחרים לדלקת.
• דלקת קרום הריאה או קרום הלב – דלקת המתבטאת בכאבים חדים בחזה המתגברים בעת נשימות עמוקות.
• דלקת כליות – דלקת כליות עלולה לגרום לבצקת בגפיים התחתונות, לעלייה בלחץ הדם ואפילו לאי ספירת כליות.
• שינויים במערכת העצבים – מחלת הזאבת עלולה לפגוע במערכת העצבים המרכזית ולגרום לאפילפסיה ואף לשינויים נפשיים.
• שינויים במערכת הדם –  ירידה במספר תאי הדם הלבנים או בטסיות הדם. העלולה לגרום  לחולשה, דפיקות לב, נטייה מוגברת לזיהומים או לדימומים.
• הפרעות חיסוניות – גילוי נוגדנים-עצמיים בדם, המכוונים נגד DNA,או נגד חלבון הנקרא Sm,.
• נוגדן נגד-גרעין (ANA) –  גילוי של נוגדן המכוון נגד גרעין התא.

במקרה של הופעת סימפטום כזה או אחר מן הרשימה יש לשקול לפנות לרופא המשפחה שלכם בקופת החולים (כללית, מכבי, מאוחדת, לאומית) או במקרים חריגים לבית החולים או לשירותי רפואה דחופה באזור מגוריכם.