

זכויות רפואיות
חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996
זכויות רפואיות של אדם המקבל טיפול רפואי, מוגדרות בחוק זכויות החולה שנחקק בשנת 1996. חוק זכויות החולה נחקק במטרה לקבע את זכויות האדם המבקש לקבל טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי, ולהגן על כבודו ועל פרטיותו. החוק קובע זכויות שונות בניהן: הזכות לטיפול רפואי, הזכות לזיהוי המטפל, הזכות לקבלת טיפול רפואי במצב חירום ללא התניה, הזכות לקבלת טיפול רפואי ללא הפלייה מטעמי דת, גזע ולאום, וזכויות רבות נוספות. במאמר זה נסקור כמה מהן.
הזכות לטיפול רפואי – על פי החוק, כל אדם הנזקק לטיפול רפואי זכאי לקבל אותו בכפוף להסדרים הקבועים בחוק הבריאות הממלכתי וההסדרים הקיימים במערכת הבריאות בישראל.
הזכות לזיהוי המטפל – מטופל זכאי למידע בדבר זהותו של כל אדם המטפל בו. לכן חובה על כל מטפל להזדהות בפני המטופל בשמו ובתפקידו. בנוסף לזיהוי בעל פה, על כל מטפל לשאת תג זיהוי הכולל שם מלא, מספר מזהה, תפקיד ותמונה עדכנית.
הזכות לקבלת טיפול רפואי דחוף במצבי חירום, ללא התניה – במצב חירום, שבו קיימת סכנה אמיתית לחייו של אדם, או במצב של סכנה חמורה, שבו אדם נמצא בסכנה לחייו או שקיימת סכנה כי תיגרם לו נכות חמורה לצמיתות, אם לא יטופל, יהיה המטופל זכאי לטיפול דחוף ללא קשר למעמדו האזרחי וללא כל התניה או התחייבות.
הזכות לקבלת טיפול ללא אפליה – החוק אוסר על אפליה בקבלת טיפול רפואי מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטייה מינית וגיל. כל אדם הזקוק לטיפול רפואי, זכאי לקבל אותו.
הזכות לחוות דעת נוספת – זכותו של המטופל לקבל חוות דעת מקצועית נוספת בנוגע למצבו הרפואי. כאשר המטופל מבקש לקבל חוות דעת מקצועית נוספת, על המטפל והמוסד הרפואי לסייע לו ככל האפשר על ידי מסירת מידע, תיאום התייעצויות וביקורי מומחים, שיתוף מידע רפואי ועוד.
הזכות לקבלת מבקרים – מטופל המאושפז במוסד רפואי, רשאי לקבל מבקרים בזמנים ועל פי הסדרים שקבע מנהל המוסד הרפואי. על הנהלת בית החולים לקבוע נוהל להסדרת ביקורי אורחים ולהביא אותו לידיעת המאושפזים ובני משפחותיהם.
הזכות לכבוד ופרטיות – כל חולה, זכאי לשמירה על פרטיותו בעת קבלת טיפול רפואי. חובתו של כל מטפל ושל כל עובד במוסד רפואי, לעשות ככל הניתן על מנת לשמור על כבודו ופרטיותו של המטופל. על המטפל להקפיד על כך שהמטופלים לא ייחשפו שלא לצורך באופן פיזי ועל סודיות המידע הרפואי הנוגע אליהם.
הזכות לקבל מידע על האבחנה ולתת הסכמה מדעת לטיפול – על המטפל למסור למטופל את המידע הרפואי הדרוש לו כדי שיוכל להחליט אם להסכים או לסרב לטיפול המוצע. במידה והמידע החיוני בקשר לטיפול לא נמסר למטופל ולא התקבלה הסכמתו, אסור להעניק לו את אותו טיפול.
הזכות למנות בא כוח – לכל מטופל יש זכות למנות בא כוח מטעמו שיקבל עבורו החלטות במצבים רפואיים בהם הוא אינו לתת בעצמו הסכמה מדעת.
הזכות לקבלת מידע מהרשומה הרפואית – כל מטופל זכאי לקבל את כל המידע מהרשומה הרפואית בעניינו. הליך הוצאת המידע הרפואי מהמוסד המשלם, כרוך בדרך כלל בתשלום.
הזכות לסודיות רפואית – כל מטפל חייב, על פי חוק, לשמור על הסודיות הרפאית של מטופליו. במקרים שבהן נדרשת הפרה של הסודיות הרפואית, יש צורך בהסכמתו של המטופל או בא כוחו לפני מסירת המידע.
הזכות להתלונן – זכותו של כל מטופל להתלונן על הטיפול שקיבל או על הפרה של אחת מזכויותיו. כמו כן, זכותו לקבל לידו את ממצאי העודה שבדקה את תלונתו.
זכויות בריאות כלליות
זכויותיו של החולה מעוגנות בחוק זכויות החולה, שנועד על מנת להגן על המטופלים ולהגן על כבודם ועל פרטיותם של החולים. בנוסף לזכויות המעוגנות בחוק זכויות החולה, קיים מספר רב של זכויות בריאות נוספת, אשר את רובן תוכלו למצוא במאמר זה, מחולקות על פני נושאים.
ביטוח בריאות
- על פי חוק הבריאות הממלכתי, כל תושב ישראל מבוטח בביטוח בריאות המאפשר לו לקבל את השירותים הכלולים בסל הבריאות.
- כל תושב חייב לשלם דמי ביטוח בריאות על פי הקבוע בחוק
- מעסיקו של עובד זר, מחויב לרכוש עבורו ביטוח בריאות פרטי
- כל מבטוח זכאי להצטרף לתוכנית שירותי הבריאות המשלימים, בקופת החולים בה הוא חבר
- מבוטחי קופות החולים, זכאים במקרים מסוימים לקבל בחו"ל שירותי בריאות הכלולים בסל התרופות
שירות רפואי
- כל מטופל זכאי לכך שכבודו ופרטיותו יישמרו במהלך הטיפול הרפואי.
- חובה על כל מטפל להזדהות בפני המטופל והמלווים אותו בשמו ובתפקידו
- זכותו של המטופל לקבל חוות דעת מקצועית נוספת. על המטפל והמוסד הרפואי לסייע למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו
- כל אדם, ללא קשר למעמדו האזרחי, שנמצא במצב חירום רפואי, זכאי לקבל טיפול רפואי דחוף ללא התניה וללא חתימה על התחייבות כלשהי
- זכותו של מטופל לנוכחות אדם נוסף בעת ביצוע בדיקה גופנית
- טיפול רפואי בקטין מחייב את הסכמת ההורים
תלונות
- מבוטחים בקופות החולים, שבקשתם לקבלת טיפול רפואי נדחתה, רשאים לערער על החלטת הקופה
- מבוטחים שזכויותיהם הופרו במהלך מתן שירות או טיפול רפואי, רשאים להגיש תלונה לנציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי
- מבוטחים אשר זכויותיהם הופרו, רשאים להגיש תלונה לגוף המטפל בתלונות של קופת החולים אליה הם משתייכים.
- מבטוחים הזקוקים למימון טיפול שאינו נכלל בסל הבריאות רשאים לפנות אל ועדת החריגים של קופת החולים בבקשה לאשר את הטיפול
- בכל בתי החולים קיימים גופים אליהם ניתן לפנות בתלונות לגבי זכויות רפואיות שהופרו, או יחס בלתי הולם מהצוות
- בכל מקרה של חשש לרשלנות רפואית במהלך הטיפול בבית החולים או בקהילה, במסגרת הרפואה הציבורית או הרפואה הפרטית, ניתן להגיש תלונה לנציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים
האנטומיה של החולה
- המטפל צריך לקבל את הסכמה חופשית ומודעת של המטופל לפני כל טיפול רפואי
- המטפל צריך למסור למטופל את המידע הרפואי שיאפשר לו להסכים או לסרב לטיפול המוצע
- אדם רשאי ליפות את כוחו של אדם אחר לקבל עבורו החלטות רפואיות במצבים שבהם לא יוכל לקבלן בעצמו
- כאשר מטופל לא מסוגל לדאוג לענייניו, יש למנות אפוטרופוס שייתן את הסכמתו לטיפול
- בחמישה מקרים, החוק מרשה לקטין להחליט בעצמו אם לעבור טיפול רפואי: הפסקת הריון, בדיקה לגילוי נגיפי איידס, אשפוז פסיכיאטרי, בדיקה גנטית והוראות ביחס לחולה הנוטה למות
מידע רפואי
- המטפל, או מנהל המוסד הרפואי, אחראים לניהול השוטף והעדכני של הרשומות הרפואיות של מטופליו, ולשמירת הרשומה במצב תקין, לתקופת הזמן הנדרשת לפי החוק.
- המטפל והמוסד הרפואי חייבים לשמוע על סודיות הרשומה הרפואית
- על המטפל והמוסד הרפואי חלה החובה לשמירת הרשומה הרפואית
- המטופלים זכאים לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי, מידע מתוך הרשומה הרפואית שלהם.
- בני משפחתם של חולים שנפטרו, זכאים לקבל את המידע הרפואי, בהצגת צו ירושה או צו קיום צוואה
- הורים זכאים לקבל מידע רפואי על ילדיהם עד גיל 18
- זכותו של החולה הזכות להחליט למי למסור מידע רפואי מהרשומה הרפואית שלו
- במקרים בהם חולה נתן את הסכמתו, ניתן למסור מידע רפואי לגביו לאדם או גוף אחר
סודיות רפואית
- כל מטפל מחויב לשמירה על הסודיות הרפואית של מטופלו. על פי חוק
- קיימים מקרים בהם נדרשת הפרה של הסודיות הרפואית, לצורך מתן טיפול או לצורך הערכת זכאות לקצבאות/הטבות או פיצויים
- קטין (עד גיל 18) לא יכול לחתום על כתב ויתור סודיות בעצמו. נדרשת חתימת הורה על הטופס
חוק ביטוח בריאות ממלכתי
חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שנכנס לתוקפו בתחילת שנת 1994, הוא חוק שנועד להסדיר את מתן שירותי הבריאות לתושבי ישראל באמצעות קופות החולים. עד לחקיקתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, מומנה פעילותן של קופות החולים מדמי חבר ששולמו להן. אזרחי ישראל לא היו חייבים להיות חברים בקופת חולים זו או אחרת ומי שלא שילם לקופת החולים, לא היה זכאי לביטוח בריאות. חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע למעשה כי כל תושב במדינה, מבוטח בביטוח רפואי על ידי אחת מקופות החולים לפי בחירתו. דמי הבריאות נגבים על ידי המוסד לביטוח לאומי, בהתאם להכנסתו של התושב ומועברים אל קופות החולים.
זכויות המבוטחים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי
כאמור, על פי החוק, כל תושב מדינת ישראל זכאי לשירותי בריאות. כל תושב זכאי להירשם כחבר בקופת חולים אחת, ללא קשר למצבו הבריאותי או לגילו. בנוסף כולל החוק זכויות נוספות בניהן:
קבלת מלוא השירותים הכלולים בסל הבריאות – על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כל תושב רשאי לקבל, באמצעות קופת החולים בה הוא חבר, את מלוא השירותים הנכללים בסל הבריאות. באיכות סבירה, תוך פרק זמן מתקבל על הדעת ובמרחק הגיוני ממקום מגוריו.
- שמירה על סודיות רפואית – כל מבוטח זכאי לקבל את אותם שירותים הנכללים בסל הבריאות, תוך שמירה על סודיות רפאית מוחלטת, על כבודו ועל פרטיותו.
- מעבר מקופת חולים אחת לאחרת – על פי החוק, חייב כל תושב ישראל להיות חבר בקופת חולים זו או אחרת. החוק קובע גם כי כל מבטוח זכאי לעבור מקופת חולים אחת לאחרת על פי שיקול דעתו.
- בחירת נותני שירותים – על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, לכל מבוטח יש זכות לבחור רופאים, מטפלים, מכונים ובתי חולים, מתוך רשימה שתספק לו קופת החולים בה הוא חבר ובהתאם לנהוג בה.
- חופש מידע – על פי החוק, כל מבוטח זכאי לדעת עם אילו נותני שירותים קשורה הקופה בה הוא חבר ומהם ההסדרים הנהוגים בה. בנוסף, כל מבוטח זכאי לעיין בתקנון קופת החולים, לקבל העתק ממנו ולקבל מידע מלא אודות הסדרי התשלומים הנהוגים בה בעבור שירותי בריאות, ועל תכניות הקופה לשירותי בריאות נוספים.
- תלונת ופניות – כל מבוטח רשאי לפנות בתלונה לממונה על תלונות הציבור במוסד הרפואי שטיפל בו, או לנציב קבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות. בנוסף , כל מבוטח רשאי לפנות בקובלנה אל בית הדין לעבודה.
איך נרשמים לקופות החולים
על פי החוק, על כל תושב במדינת ישראל להיות רשום לאחת מקופות החולים. עבור הקהלים הבאים ממוץ לוודא כי הרישום התבצע באופן תקין:
- ילדים – ילדים אמורים להיות רשומים באופן אוטומטי בקופת החולים של ההורה המקבל עבורם קצבת ילדים.
- חיילים – במהלך שירותם הצבאי, חיילי חובה וחיילי קבע יקבלו את שירותי הבריאות הנחוצים להם מצה"ל. בתקופה זו הם ימשיכו להיות חברים בקופה בה היו חברים לפני גיוסם.
- חיילים משוחררים – לאחר השחרור, חוזרים החיילים להיות חברים בקופת החולים בה היו חברים לפני גיוסם.
- עולים חדשים – עולים חדשים מתבקשים להצטרף אל אחת מקופות החולים עם הגיעם לארץ.
תושבים חוזרים – תושבי ישראל אשר שהו תקופה ארוכה בחו"ל ושילמו במהלכה את דמי הבריאות, יוכלו ליהנות משירותי קופת החולים שבה היו חברים לפני שנסעו.
קבלת החזר עבור שירותים רפואיים
עולים חדשים, חיילים משוחררים, תושבים חוזרים וכל מי שהוכר רטרואקטיבית על ידי המוסד לביטוח לאומי, זכאי לפנות לוועדה בין משרדית ולדרוש החזר הוצאות, עבור שירותים רפואיים שניתנו לו בתקופה בה לא היה חבר בקופת חולים.
נציב קבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי
בכל תלונה הנוגעת לחוק בריאות ממלכתי, ניתן לפנות אל נציב קבילות חוק בריאות ממלכתי.
- בדואר: נציבות הקבילות, משרד הבריאות. רחוב רבקה 29 ירושלים
- במייל: [email protected]
- בפקס: 6714308 – 02
שירותי בריאות לתושבים ששהו בחו"ל
תושבי ישראל מחויב בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות גם בתקופה בה הם נמצאים בחו"ל. אי תשלום ביטוח בריאות בתקופת השהייה בחו"ל, עלול לשלול את הזכאות לקבלת שירותים רפואיים.תושב המתכנן שהיה ממושכת בחו"ל או שהיגר למדינה אחרת להודיע על כך למוסד לביטוח לאומי.
תושבי ישראל ששהו בחו"ל לפחות שנתיים ולא שילמו את דמי הביטוח כסדרם יחויבו בתקופת המתנה לפני שיהיו זכאים לקבל שירותי בריאות, למעט: עולים חדשים, תושבים ששילמו תשלום לפדיון תקופת ההמתנה, קטינים, למעט נסיבות מיוחדות המפורטות בחוק ביטוח בריאות חובה.
עודכן בפעם האחרונה