ביופסיה בלוטת התריס

התפתחות קשרית או גוש בבלוטת התריס- דורשים ביופסיה!

הפרעות בבלוטת התריס הנן שכיחות ומתרחשות לרוב בקרב נשים אם כי מופיעים גם אצל גברים בכל הגילאים כולל תינוקות וילדים. הבעיות קשורות לפעילות של הבלוטה.

ישנו מצב של יתר פעילות בלוטת התריס (היפרתירואידיזם) אשר בו היא מפרישה יותר מדי תירוקסין. בין הסימפטומים: חוסר סבילות לחום, ירידה במשקל, עצבנות, חרדה ובעיות שינה.

מצב הפוך הוא תת פעילות של הבלוטה הנקרא (היפותירואידיזם) בו הגוף לא מקבל מספיק תירוקסין עבור צרכי הגוף. במקרה זה הסימפטומים הם עלייה במשקל, תחושת קור, דיכאון, ירידה בריכוז ועוד.

יש ומטופלים נזקקים לבצע ביופסיה בלוטת התריס בשל קיומה של קשרית קטנה או גוש בבלוטה שאינם כואבים. התפתחות קשריות בבלוטה נפוצות מאוד. קשריות או גושים אלה מונעים מבלוטת התריס לתפקד נכון וגורמים לאי-נוחות עד קושי בבליעה. משום שבלוטת התריס והקשיות אשר מתפתחות עליה, הנן בחלק החיצוני של הצוואר וקרוב לעור, זה מקל על ביצוע הביופסיה באמצעות דקירה של מחט דקה לתוך העור.

מה ניתן לגלות אחרי ביופסיה?

לאחר ביצוע ביופסיה בלוטת התריס ניתן לגלות רקמה ממאירה או כזו שאינה מכילה תאים סרטניים. גילוי של רקמה ממאירה דורש ניתוח לכריתת אונה או את הבלוטה כולה.

ישנם גם מקרים של גילוי תאים ממאירים בדרגה נמוכה, אז ייערכו בדיקות נוספות כדי לבחון זאת. יש בדיקות נוספות להערכת היקף הגידול או בחינת התפשטותו לצוואר או לבלוטות אחרות. בדיקות אלה כוללות CT,MRI ומיפוי PET.

יש מצבים בהם גם לאחר ביצוען של כל הבדיקות, קשה לקבוע האם מדובר בגידול ממאיר ואז על הרופא המטפל לקבל החלטה בהתאם לממצאים ולרמת הסיכון, האם לבצע ניתוח של כריתת אונה אחת, ולבחון במהלכו קיומם של גידולים נוספים.

איך מגלים קשריות על בלוטת התריס?

קשריות על בלוטת התריס הם אותם גידולים שכיחים, ברובם שפירים והם מתגלים לרוב במקרה של בדיקת אולטרסאונד צוואר. יחד עם זאת לאחר בדיקה ידנית במידה והם גדולים מסנטימטר אחד ומוצקים, תתבצע ביופסיה בלוטת התריס. זוהי בדיקה שאינה מכאיבה המתבצעת באמצעות אלחוש מקומי. הנבדק יתבקש לשכב על מיטת הטיפולים ובאמצעות מחט עדינה יחדור הרופא אל הקשרית החשודה ממנה תישאב דגימת תאים. חשוב מאוד להיעזר באולטרסאונד כדי לדייק את כיוון המחט אל האזור החשוד.

במקרים בהם תיעשה ביופסיה עם מחט עבה, זה ייעשה משום שלא ניתן באמצעות מחט דקה ליטול דגימה בכמות מספקת. ביופסייה עם מחט עבה מתבצעת עם הרדמה מקומית.

מה אומרות תוצאות הביופסיה?

דגימת הרקמה באמצעות ביופסיה בלוטת התריס תישלח לבדיקת מעבדה, שם יבחנו פתולוגים את אופי הגידול וישנן שלוש תשובות לתוצאת הבדיקה:

• מדובר על גידול שאינו ממאיר וזוהי קשרית שפירה.
• מדובר על גידול ממאיר או בעל סיכון לממאירות.
• תוצאה שאיננה חד-משמעית.

כאשר מדובר בתוצאה שאיננה חד משמעית, יהיה צורך לבצע ביופסיה חוזרת. מדובר על לפחות בין 15-20% מהמקרים. מדובר על עניין בעל חשיבות רבה משום שאם מדגימת הרקמות עולה כי מדובר בגידול ממאיר, יתבצע ניתוח לכריתתו. אם זהו גידול שפיר- קשריות שפירות, ייתכן כי הרופא ימליץ על מעקב בלבד. במקרה שהתשובה איננה חד משמעית, יהיה הרופא בדילמה בין החלטה לערוך ניתוח "ליתר ביטחון" למקרה שמדובר בגידול סרטני או להחליט על מעקב ואולי להסתכן בכך שאם אכן מדובר בגידול סרטני העיכוב בהסרתו עלול להיות מסוכן מאוד. במקרים רבים יחליט הרופא לא לקחת את הסיכון ולהסיר את הקשרית. בכ-75% מהניתוחים מתברר כי מדובר היה בקשרית שפירה אולם הניתוח התבקש לאור החששות שעלו.