מיאלומה (סרטן מח העצם): הסוגים, גורמים, תסמינים, כיצד מאבחנים ודרכי הטיפול
מיאלומה נפוצה הוא סרטן של תאי הפלזמה הנמצאים במח העצם. מיאלומה מהווה כאחוז אחד מכלל מקרי הסרטן וכעשרה אחוזים מהמחלות הממאירות של כלי הדם. כמאה ושבעים ישראלים מאובחנים מדי שנה כחולים במיאלומה, וכארבעים אלף בכל העולם. מיאלומה נפוצה מתגלה בדרך כלל בגילאים מבוגרים כאשר הגיל הממוצע בו מתגלה המחלה הוא שישים ושבע. יחד עם זאת בשנים האחרונות מתגלה מלנומה נפוצה גם בקרב צעירים.
מה זה מח העצם?
מח העצם הוא חומר ספוגי הממלא את העצמות. במח העצם נוצרים תאי הגזע מהם מתפתחים תאי דם אדומים ולבנים וכן טסיות דם המסייעות בקרישת הדם.
סוגי המיאלומה
סרטן מח העצם (מיאלומה) היא רק אחת מבין סוגי ההפרעות העלולים לפגוע בתאי הפלזמה. שתי המחלות בעלות הנטייה הגבוהה ביותר להתפתח למיאלומה הן: 'גאמופתיה מונוקלונלית בעלת משמעות לא ידועה' ו'מיאלומה רדומה' או זוחלת. במקרה של אבחון של אחת המחלות הללו יהיה צורך במעקב צמוד אחר התפתחותן.
הגורמים למיאלומה
בדומה למחלות סרטן רבות, למרות המחקרים הרבים, עדיין לא ידועים הגורמים למיאלומה. עם זאת קיימים מספר גורמים המעלים את הסיכון ללקות במחלה.
- גיל – הסיכון להתפתחות מיאלומה גדל עם הגיל. המחלה נדירה ביותר בקב בני פחות מארבעים ורוב החולים בה מאובחנים מעל גיל 65.
- הפרעות בתאי הפלזמה – כאמור, גאמופתיה מונוקלונלית בעלת משמעות לא ידועה ומיאלומה רדומה או זוחלת, עלולות להתפתח למיאלומה.
מיאלומה תסמינים ראשונים ומתקדמים
קיימים מספר סימפטומים למיאלומה העלולים להעיד גם על מחלות אחרות. בכל מקרה של הופעת אחד או יותר מהם, מומלץ לגשת ולהיבדק.
- כאבי גב – כאבי גב המתפשטים לאגן, לצלעות או לצוואר הם התופעה הראשונה המעידה בדרך כלל על התפתחות של מיאלומה.
- עייפות – מחסור בתאי דם אדומים עלול לגרום לעייפות. חומרים שמפרישים תאי המיאלומה, פוגעים בתפקוד הכליות וגורמים למחסור בתאי דם דומים. לכן, עייפות מוגברת עלולה להעיד על התפתחות של מיאלומה.
- שיעול והצטננות ממושכת – מחסור בנוגדנים תקינים, בעקבות המחלה, עלול לגרום לשיעולים, הצטננות וזיהומים שונים, במיוחד דלקת ריאות.
- כאבי עצמות – תאי המיאלומה יכולים לגרום להחלשה של העצמות ובכל להביא לכאבי עצמות ולסיכוי מוגבר לשבר בעצמות.
- חוסר תיאבון, דיכאון וישנוניות – העצמות הפגועות משחררות סידן אל מחזור הדם ובכך גרומות לתופעות אלו.
- דימומים חריגים – מחסור בטסיות דם עלול לגרום לדימומים לא מוסברים מהאף או מהחניכיים.
- קושי בהנעת הגפיים או תחושת נימול – סימפטומים אלה וכן, חולשה בכפות הרגליים או קושי במתן שתן או צואה, עלולים להופיע במקרים בהם הגידול לוחץ על חוץ השדרה.
במקרה של הופעת סימפטום כזה או אחר מן הרשימה יש לשקול לפנות לרופא המשפחה שלכם בקופת החולים (כללית, מכבי, מאוחדת, לאומית) או במקרים חריגים לבית החולים או לשירותי רפואה דחופה באזור מגוריכם.
זימון תור לאבחון וטיפול מהיר באופן פרטי
זימון תור מהיר באופן פרטי
אם הבעיה הרפואית שלכם לא סובלת דיחוי, ניתן לפנות למוקד עוד היום, במספר טלפון 03-772-42-73 או שלחו הודעת בוואטסאפ.
כיצד מאבחנים מיאלומה
תהליך האבחון יתחיל בבדיקות דם ושתן שיסייעו בזיהוי של פאראפרוטאינים, חלבונים לא תקינים המופרשים לגוף על ידי תאי המיאלומה. בהמשך ייתכנו בדיקות נוספות.
- דגימת מח עצם – נטילה של דגימת מח עצם מחלקה האחורי של עצם האגן או עצם החזה. הדגימה נלקחת באמצעות מחט דקה המוחדרת אל העצם דרך העור, על מנת לבדוק אותה תחת מיקרוסקופ.
- ציטוגנטיקה – בקרב חולי מיאלומה ייתכנו שינויים במבנה של תאי המיאלומה אך לא בתאים התקינים בגוף. בדיקות הדם ומח העצם לרוב יכללו לרוב גם ניתוח גנטי, במטרה לעקוב אחר שינויים בכרומוזומים של התאים.
- צילומי רנטגן – צילומי רנטגן יתבצעו על מנת לבדוק האם התאים הסרטניים גרמו נזק לעמוד השדרה ולעצמות.
- בדיקות דם ושתן – במקרה בו אובחנה מיאלומה, ייערכו בדיקות דם ובדיקות שתן שגרתיות על מנת לעקוב אחר רמת הפרארפרוטאין בדם, מחסור בכדוריות אדומות, ועודף סידן, וכדי לבדוק את תפקוד הכליות.
הטיפול במיאלומה
טיפול בכימותרפיה בשילוב סטרואידים, הוא הטיפול המקובל במיאלומה. כיום נבחנים גם מספר סוגי טיפול חדשים בניהם: טיפול בתלידומיד.
- כימותרפיה – שימוש בתרופות אנטי סרטניות להשמדת תאי הסרטן. חלקן ניתנות בבליעה וחלקן בעירוי לווריד. כדי למנוע זריקות חוזרות ונשנות ניתן לתת את הטיפול באמצעות צנתר קבוע.
- השתלת תאי גזע – במקרים בהם המחלה נסוגה בעקבות הטיפול הכימותרפי, ניתן לעבור לכימותרפיה במינון גבוה במטרה לפגוע בתאים הסרטניים שנשארו. כימותרפיה במינן גבוה עלולה לפגוע במח העצם ולכן יש צורך בהשתלה של תאי גזע. תיתכן השתלה של תאים הנלקחים מגופו של המטופל לפני תחילת הטיפול הכימותרפי או השתלה של תאים ממקור אחר, תרומה למשל.
- תלידומיד – זוהי תרופה בעלת יעילות מוכחת בטיפול במיאלומה. ההשערה היא כי התלידומיד מונעת מהתאים הסרטניים לפתח כלי דם חדשים ולקבל חומרי הזנה, ובכך היא מצמצמת את מימדי המחלה.
- סטרואידים – טיפול בסטרואידים מקובל במקרים של מיאלומה, בנפרד או בשילוב כימותרפיה.
- ביספוספונאטים – תרופות הניתנות כדי להפחית את תסמיני המיאלומה. הן מסייעות בהפחתת רמות הסידן הגבוהות בדם ובחיזוק עצמות חלשות.
- אחזקה – טיפול באינטרפרון, סטרואידים או תלידומיד, שניתן לחולים שמחלתם נמצאת בהפוגה, כדי לשמור על המצב לאורך זמן.