מחלת הקרוהן - גורמים, סימפטומים, כיצד מאבחנים ודרכי הטיפול

מחלת קרוהן היא מחלה דלקתית הפוגעת ברירית מערכת העיכול. היא יכולה להופיע לכל אורכה של מערכת העיכול, אולם לרוב היא ממוקמת בחלקו הסופי של המעי הדק, באזור בו המעי הדק מתחבר למעי הגס. במקרים נדירים במיוחד תגיע המחלה גם לקיבה או לוושט.  בכמחצית המקרים תפגע גם במעי הגס וגם במעי הדק. קרוהן שכיחה במידה זהה בקרב נשים ובקרב גברים, ולמרות שהיא עלולה להופיע בכל גיל, היא מתגלה לרוב בקרב צעירים.

סוגי קרוהן

השמות השונים של המחלה ניתנים בהתאם לאזור במערכת העיכול שבו פגעה.

• אילאוקוליטיס – הצורה הנפוצה ביותר של קרוהן. פוגעת בחלקו הסופי של המעי הדק ובמעי הגס.
• אילאיטיס – פוגעת בחלק התחתון של המעי הדק. עלולה לגרום למורסות דלקתיות בחלק התחתון של הבטן.
• קרוהן גסטרודואודנלית – פוגעת בקיבה ובתריסריון – חציו הראשון של המעי הדק.
• ג'ג'ונואליאיטיס – גורמת לאזורים דלקתיים בחלקו העליון של המעי הדק.
• קרוהן קוליטיס – פוגעת במעי הגס בלבד

הגורמים לקרוהן

בעבר היה מקובל לחשבו כי מתח נפשי ותזונה לקויה, הם הגורמים למחלה. למרות ששני הגורמים הללו עלולים להחמיר את התסמינים, עולם הרפואה מתמקד בגורמים הבאים:

• המערכת החיסונית – חוקרים רבים סבורים כי מחלת קרוהן מתפתחת בעקבות תגובה של מערכת החיסון של החולים לחיידק שנמצא במעיים בדרך קבע.
• גנטיקה – לאנשים בעלי קרוב משפחה מדרגה ראשונה החולה בקרוהן, סיכויים מוגברים ללקות בה. אח או אחות החולים בקרוהן, מעלים את הסיכויים עם פי שלושים.
• מקום מגורים – היות ומחלת הקרוהן נפוצה במיוחד בקרב אנשים הגרים באזורים עירוניים או בסמוך לאזורי תעשייה, ייתכן שאחד הגורמים לה הוא גורם סביבתי, המושפע על ידי מקום המגורים.
• תזונה  – תושבי חלקו הצפוני של כדור הארץ נוטים לחלות בקרוהן יותר מאשר תושבי חצי הדרומי. אחד ההסברים לכך הוא תזונה עשירה בשומנים וצריכה של מזון מעובד.
• עישון – עישון מגביר את הסיכון לחלות בקרוהן. כמו כן הטיפולים בחולי קרוהן מעשנים יעילים פחות מאשר בקרב חולים שאינם מעשים.

סימפטומים למחלת קרוהן

הסימפטומים למחלת קרוהן יכולים להתפתח בהדרגה או להופיע בפתאומיות ולהפוך ממתונים לבלתי נסבלים. בין הסימפטומים האופייניים:

• חום לאורך תקופה ממושכת
• עייפות כרונית וחולשה כללית
• שלשול –מחלת קרוהן יוצרת דלקת הגורמת לתאים להפריש כמויות גדולות של מלחים ומים. כאשר המעיים לא מסוגלים לקלוט את הכמויות הלאה, מתפתחים שלשולים. לכן שלשול עלול להעיד על התפתחות של מחלת קרוהן.
• ירידה חדה במשקל
• כאבי בטן ועוויתות – הדלקות והכיבים הנגרמים על ידי המחלה, פוגעים בדפנות המעיים. פגיעות אלו עלולות להשפיע על תפקוד המעיים ולגרום לכאבים עזים ועוויתות. ככל שהמחלה חמורה יותר, כך תגבר עוצמת הכאבים.
• דם בצואה  – התנועה של תכולת המעיים עלולה לגרום לדפנות המעיים לדמם, ובמקרים מסוימים המעיים מדממים מעצמם. הופעה של דם בצואה או על דפנות האסלה, עלולה להעיד על מחלת קרוהן.
• פיסטולות ומורסות –הדלקת במעיים, שנוצרה כתוצאה ממחלת קרוהן, עלולה לנוע לאברים פנימיים נוספים וליצור בניהם חיבור הקרוי פיסטולה. מקום נפוץ מאוד להיווצרות פיסטולה הוא באזור פי הטבעת.
• כיבים – המחלה מתחילה בצורת פצעים קטנים המפוזרים על דפנות המעיים. פצעים אלו עלולים להתפתח לכיבים גדולים שיכולים אף לחדור את דפנות המעיים. לעיתים יופיעו כיבים אלה גם בסביבת הפה.

במקרה של הופעת סימפטום כזה או אחר מן הרשימה יש לשקול לפנות לרופא המשפחה שלכם בקופת החולים (כללית, מכבי, מאוחדת, לאומית) או במקרים חריגים לבית החולים או לשירותי רפואה דחופה באזור מגוריכם.

כיצד מאבחנים את מחלת קרוהן

במקרה של חשש למחלת קרוהן, יתבצעו בדיקות רפואיות מקיפות בדיקות מעבדה. במידה והתוצאות יהיו חיוביות יתקיימו בדיקות נוספות של המעי הגס.

• קולונוסקופיה – הבדיקה מתבצעת באמצעות קולונוסקופ –  צינור גמיש גמיש המוחדר אל פי הטבעת ומאפשר לרופאים לראות את פנים המעי ואף ליטול ממנו דגימות רקמה לצורך בדיקות נוספות.
• אנדוסקופיה – בדיקה זו משתמשת בצינור דומה עם מצלמה כדי לבחון את החלק העליון של מערכת העיכול, כולל הוושט, הקיבה והתריסריון.
• ביופסיה: ניתן לקחת דגימת רקמה קטנה מהמעי במהלך בדיקת קולונוסקופיה או אנדוסקופיה ולבדוק במיקרוסקופ כדי לבדוק אם יש סימני דלקת או חריגות אחרות.
• סריקת CT – בדיקה היוצרת הדמיה של פנים המעי באמצעות צילום רנטגן ומאפשרת לרופאים לבדוק את מצב הדלקת.
• הדמיית תהודה מגנטית (בדיקת MRI) – סריקה המתבצעת על ידי שדות מגנטיים כדי לייצר הדמיה של פנים הגוף.
• קפסולת וידאו – בבדיקה זו, המיועדת לגילוי ממצאים חריגים על דופן המעי, בולע הנבדק קפסולה זעירה ובה מצלמת וידאו המשדרת את הצילומים למקלט מיוחד. צילומי דופן המעי יסייעו לרופא לקבוע את מצב המחלה.
• בדיקות דם: מטרת הבדיקה למדוד את הרמות של סוגים שונים של תאי דם והחלבונים בדם, מה שיכול להעיד על דלקת וסימנים נוספים למחלת קרוהן.
• בדיקות צואה/קלפרוטקטין: בדיקות אלו מנתחות דגימה של הצואה של המטופל כדי לבדוק אם יש דם, חיידקים וסימנים אחרים של דלקת או זיהום.
• בדיקות גנטיות: בעזרת אבחון גנטי ניתן לאבחן מוטציות בגנים הקשורים לסיכון מוגבר לפתח מחלת קרוהן.