/
/
סרטן המעי הגס: הסוגים, גורמים, תסמינים, כיצד מאבחנים ודרכי הטיפול

סרטן המעי הגס: הסוגים, גורמים, תסמינים, כיצד מאבחנים ודרכי הטיפול

סרטן המעי הגס הוא הגידול השני בשכיחותו בקרב האוכלוסייה בישראל והוא מופיע בשיעור דומה אצל גברים ושנים. בין השנים 2009 ל- 2010 אובחנו בישראל כשלושת אלפי חולים בסרטן המעי הגס והחלחולת. באותה תקופה נפטרו מהמחלה כ-1500 איש בישראל.

ההיענות הנמוכה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, הביאה לכך שרוב החולים בישראל מאובחנים בשלב מתקדם של המחלה. בעקבות גילוי מוקדם, מגיעים סיכויי הריפוי עד 90%. לכן חשוב מאוד לערוך בדיקות ולגלות את המחלה מוקדם ככל האפשר.  אכילת פירות וירקות ופעילות גופנית, מפחיתות, על פי מחקרים רבים  את הסיכוי ללקות בסרטן המעי הגס.

אנטומיה של המעי הגס

סוגי סרטן המעי הגס

קיימים שני סוגים של גידולים במעי הגס. גידולים שפירים וגידולים ממאירים, המתגלים ברוב המקרים, בצדו השמאלי של המעי הגס.

  • גידול שפיר – הגידול השפיר הוא 'פוליפ', בליטה המתפתחת מדופן המעי הגס אל חלל המעי. הפוליפים האנדומטיים, שונים מסוגי הפוליפים הרבים הקיימים, בכך שאחוז מסוים מהם עלול להתפתח במשך הזמן לגידול ממאיר. הסיכוי לכך תלוי בסוג ובגודל של הפוליפ.
  • גידול ממאיר –  תאים המתחלקים באופן בלתי מבוקר יוצרים גוש תאים הנקרא גידול ממאיר. תאים אלו עלולים לעבור דרך דופן המעי אל חלל הבטן ומשם להגיע אל אזורים אחרים בגוף.

הגורמים לסרטן המעי הגס

הגורמים להתפתחות של פוליפים ולהגדלת מספר הפוליפים הסרטניים במעי הגס, אינם ידועים, אולם קיימות לא מעט ראיות באשר לגורמים המגבירים את הסיכול ללקות במחלה.

  • תזונה – להרגלי התזונה יש קשר מקרים של סרטן המעי הגס. על פי מחקרים רבים תזונה עשירה בשומן ובחלבונים מן החי ודלה בסיבים שמקורם בפירות וירקות,  עלולה להגדיל את הסיכוי ללקות במחלה.
  • גנטיקה – מקרים של סרטן המעי הגס שהתגלו בקרב בני משפחה מדרגה ראשונה, עלולים להעיד על נטייה תורשתית לחלות בסרטן.  לאנשים בעלי עבר משפחתי של סרטן המעי הגס, מומלץ לערוך בדיקות שגרתיות.
  • מחלות מעיים  –  לאנשים הסובלים תקופות ארוכות ממחלות כגון: דלקת כיבית של המעי הגס או מחלת קרוהן, סיכוי גבוה יותר ללקות בסרטן המעי הגס מאשר למי שאינו סובל ממחלות אלו.

תסמינים ראשונים של סרטן המעי הגס

סימנים לסרטן המעי הגס, יופיעו לרוב בשלבים המאוחרים של המחלה. בכל מקרה של שינויים בפעילות מערכת העיכול, יש לבדוק את הקשר למחלה.

  • דם בצואה או צואה דמית – גידולים רבים נוטים לדמם. אם הם נמצאים בצדו השמאלי של המעי הגס יופיע דם על הצואה או בתוכה. גידול בצד הימני של המעי לא ייצור סימנים של דם טרי. במקרה כזה עלולה להיווצר אנמיה שתעיד על הימצאותו.
  • שינויים בפעולת המעיים – גידול במעי הגס חוסם את באיטיות את חלל המעי ומקשה על זרימת תוכן המעי. לכן עלולות להתפתח הפרעות כגון עצירות, שלשול או שינוי בצורת היציאות.
  • כאבי בטן קבועים – גם כאבי בטן קבועים שלא הופיעו בעבר ולא חולפים יכולים להעיד על גידול במעי הגס. לסובלים מכאבים כאלה, מומלץ להיבדק בהקדם.

במקרה של הופעת סימפטום כזה או אחר מן הרשימה יש לשקול לפנות לרופא המשפחה שלכם בקופת החולים (כללית, מכבי, מאוחדת, לאומית) או במקרים חריגים לבית החולים או לשירותי רפואה דחופה באזור מגוריכם.

זימון תור לאבחון וטיפול מהיר באופן פרטי

זימון תור מהיר באופן פרטי

אם הבעיה הרפואית שלכם לא סובלת דיחוי, ניתן לפנות למוקד עוד היום, במספר טלפון 03-772-42-73 או שלחו הודעת בוואטסאפ.

כיצד מאבחנים את סרטן המעי הגס

אבחנת סרטן במעי הגס, תתחיל בדרך כלל אצל רופא המשפחה שיבדוק את הבטן ואת החלחולת. ייתכן שרופא המשפחה יפנה לבדיקת סמוי דם בצואה ולבדיקה אצל מומחה לדרכי העיכול – גסטרואנטרולוג.

  • בדיקת דם סמוי בצואהבמקרה שבו לא נתגלה דם בצואה תתבצע בדיקת דם סמוי. ברוב המקרים הופעת דם סמוי בצואה אינה לא מעידה על ה גידול ממאיר.
  • פרוקטוסקופיה/סיגמואידוסקופיה – בדיקה זו מאפשר לרופא לבדוק את החלק התחתון של המעי הגס. היא לא תתבצע במקרה של חשש לגידול סרטני במעי הגס, אלא כאשר יש חשש לגידול ברקטום.
  • קולונוסקופיה – הבדיקה מתבצעת באמצעות צינורית גמישה שאותה מחדיר הרופא אל החלחולת. במהלך הקולונוסקופיה ניתן לצלם, ליטול דגימות מתאי המעי ואף לכרות פוליפ במידה והתגלה.
  • קולונוסקופיה וירטואלית  – בדיקה לא פולשנית של המעי תוך שימוש במכשיר CT. זוהי בדיקה אבחונית בלבד שאינה מאפשרת נטילת דגימות או כריתת פוליפים.  

דרכי טיפול בסרטן המעי הגס

הטיפול בסרטן המעי הגס ובסרטן החלחולת הוא שונה. הטיפול העיקרי בסרטן המעי הגס הוא ניתוח שניתן כטיפול יחיד או בשילוב עם טיפול בקרינה וכימותרפיה.

  • ניתוח – זוהי, כאמור, הדרך העיקרית לטיפול בסרטן המעי הגס. ברוב המקרים הרופא מסיר את חלק המעי שבו נמצא הגידול ומחבר מחדש את הקצוות.
  • כימותרפיה – טיפול בתרופות אנטי-סרטניות. תינתן לפעמים לצד טיפול בקרינה לפני ניתוח וכאשר הסרטן התפשט לחלק ארח בגוף.
  • טיפול בקרינה (רדיותרפיה) – טיפול שבו קרניים בעלות אנרגיה גבוהה משמידות את תאי הסרטן. טיפול זה ניתן בדרך כלל לסרטן החלחולת.
  • טיפול ביולוגי  – טיפול באמצעות נוגדנים הננעלים על הקולטנים של גורמי הגדילה בתאים הסרטניים ובכך מונעים מהתא הסרטני להתרבות.
הצטרפו עכשיו לקבוצת הווטסאפ שלנו והשארו מעודכנים בכל הנושאים החשובים ביותר בנושאי בריאות/רפואה/תזונה בריאה ועוד
מדפלוס (MedPlus)
Logo

הצטרפו עכשיו לקבוצת הווטסאפ שלנו והשארו מעודכנים בכל הנושאים החשובים ביותר בנושאי בריאות/רפואה/תזונה בריאה ועוד